היום בערב יחל צום תשעה באב, ולכאורה מדובר בסך הכל במהלך היסטורי שאירע לפני שנים רבות. אבל כשבוחנים את זה לעומק, די מבהיל לגלות עד כמה אנו נמצאים היום באותו מצב של שנאת חינם, פלגנות, סכסוכים ועוינות בין קבוצות שונות בעם. לכן הלימוד אינו רק היסטורי, אלא נצרך לדורות – כלומר אפשר ללמוד ממנו גם בהמשך הדורות.
אז מה בעצם קרה באותו יום, שמלווה אותנו כבר אלפי שנים?
לאחר חורבן בית המקדש הראשון וגלות חלקים גדולים מהעם, כורש מלך פרס התיר לכל היהודים לעלות לירושלים. 18 שנים לאחר מכן, במלאת 70 שנה לחורבן בית המקדש הראשון, הורה דרויש מלך פרס (בנה של אסתר המלכה) לבנות את בית המקדש השני. החגיגות בעם היו עצומות, ורבים חשו שהם חזרו למנוחה ולנחלה. למרות השמחה היה גם עצב, כיוון שבית המקדש השני לא השתווה במעלתו לבית המקדש הראשון. לא שרתה בו רוח הקודש, לא היה בו ארון הקודש, האורים והתומים לא השיבו את דבר השם, אש הקודש לא שרפה את הקרבנות ללא עצים להסקה, והיה חסר 'שמן המשחה' שהוכן על ידי משה רבנו בכבודו ובעצמו.
בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנים, אבל מה שהרס אותו היה בעיקר פילוגים, סכסוכים, מלחמות אחים ושנאת חינם. 40 שנה לפני החורבן המצב החריף והחמיר, והקב"ה שלח איתותים לעם ישראל, דרך עבודת בית המקדש, כדי שיבינו את חומרת מעשיהם, וייטיבו את דרכיהם.
כישלון המרד
חמש פורענויות אירעו בתשעה באב – גם לפני חורבן בית שני וגם אחריו. ראשית כל, ביום ט' באב נגזר על אבותינו כשהיו במדבר, שלא יכנסו לארץ ישראל, בגלל חטא המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה. מאותה שנה הפך המועד ליום בכי ומספד במדבר: בליל ט' באב, לקראת הלילה, כל אחד מהם היה צריך לחפור לעצמו קבר ולישון בו. בבוקר רק חלקם קמו, ומי שנפטר באותו לילה – שם היתה קבורתו. לכן המתיחות לקראת ט' באב היתה עצומה, במשך 40 שנה, כאשר רבים מהעם נפטרו באותו תאריך נורא.
בנוסף לכך התרחשו אירועים קשים נוספים ברבות השנים: גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290 על ידי המלך אדוארד הראשון, גירוש ספרד בשנת 1492, וגירוש המוני מגטו ורשה אל מחנה ההשמדה אושוויץ, בשנת 1942.
ולמה צמים? בניגוד למה שניתן לחשוב, הצום אינו עיקר היום, אלא הוא חלק מחמישה איסורים החלים בתשעה באב: אכילה ושתייה (מלבד חולים שהרופא אסר עליהם לצום ויולדות 30 ימים לאחר הלידה), רחיצה, סיכה (משיחת הגוף בתכשירי טיפוח לצורך הנאה), נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה (קיום יחסי אישות).
בכל אופן, חשוב לדעת שבסופו של דבר, למרות העצב על החורבן ועל שנאת האחים שעדיין מפעפעת בתוכנו, המסורת אומרת שלאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, כל הצומות – כולל תשעה באב – יהפכו לימים של שמחה. אז יש למה לצפות.
צום קל ומועיל.
ט' באב: הישראלים לא קונים דירות ולא טסים
>> לתשובת השבוע שעבר: מותר לגבר לענוד טבעת נישואין?