כל ילד יודע שאנו חוגגים את חג הסוכות כזכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. אבל כהרגלנו, ננסה להעמיק טיפה יותר ולברר את הנושא. קודם כל, למה הקב"ה הורה לנו לשבת בסוכות - עניין לא פשוט, במיוחד כשמתחיל להיות קריר - ועוד הוסיף "ושמחת בחגך" (סוכות הוא החג היחיד שבו אנו מצווים בפירוש לשמוח)? מה הקשר לענני הכבוד שליוו את בני ישראל בצאתם ממצרים? ודבר חשוב נוסף - יציאת מצרים היתה הרי בפסח, אז למה דווקא בסתיו חוגגים את סוכות? לא היה הגיוני יותר לשבת בסוכה דווקא בפסח?
"בגמרא יש מחלוקת תנאים אם הסוכות הן זכר לסוכות שבני ישראל בנו בצאתם מארץ מצרים או שמדובר בזכר לענני כבוד - שהרי כשעם ישראל יצאו ממצרים הם היו מוקפים בענני כבוד מארבע רוחות", מבאר הרב פנחס בדוש. "בספרי המקובלים מובא עוד רעיון, שלפיו הסוכה היא 'צילה דמהימנותא', כלומר צל האמונה. דפנות הסוכה מהווים כביכול את החיבוק של הקב"ה, אחרי שעשינו תשובה והתנקינו מכל החטאים בראש השנה ויום הכיפורים".
"דווקא כדי להראות שאנחנו עושים את זה לשם המצווה. אם היינו חוגגים את סוכות באביב, זה היה טבעי לצאת לקמפינג, לאוהלים ולסוכות בחוץ. כך לא היה ניכר שזה לשם המצווה. לכן דווקא בזמן שכולם בעולם נכנסים לבתים כי החל הסתיו - אנו יוצאים מהבתים, כדי להראות עד כמה המצווה חשובה בעינינו. מעבר לכך, כתוב שמערכת החגים של עם ישראל בנויה כמו מערכת החיים של האדם - פסח הוא הלידה, שבועות שבו קיבלנו את התורה הוא בר המצווה, וסוכות הוא החופה עם הקב"ה. לפני סוכות אנו עוברים תקופה שכוללת את בניית הקשר מחדש עם הקב"ה - באלול, ראש השנה ויום כיפור".
סנדוויץ' בסוכה, במבה בחוץ
על פי ההלכה, מסביר הרב בדוש, יש לשבת בסוכה בכל שבעת הימים, כאילו זה הבית החדש שלנו. בלילה הראשון חובה לאכול בסוכה סעודה הכוללת פת לחם. בשאר החג לא חייבים לאכול, אבל אם רוצים לאכול סעודה עם לחם או כמות מסוימת של מזונות - חובה לעשות זאת בסוכה. פירות, חטיפים ונשנושים - לא חובה לאכול בסוכה. בנוסף חייבים לישון בסוכה, כולל שנת ארעי, חוץ ממקרים מסוימים של גשמים, ריח רע או כשהוריו או אשתו של האדם חשים צער על כך שהוא ישן בסוכה.
הרב אלי עמר מוסיף ומסביר מדוע דווקא בחג הסוכות הקב"ה מצווה אותנו "ושמחת בחגך". "למה הוא רצה שנשמח דווקא בתנאים קשים?", שואל הרב עמר. "היה יותר מובן אם הוא היה אומר לנו ללכת בסוכות לבית מלון חמישה כוכבים, לשתות וכו'. אם כך, למה הוא רוצה שנשמח דווקא בתנאים כאלה של שהייה בסוכה ארעית? התשובה היא שסוכה מסמלת את ההבדל בין הגישות לעולם הזה. ברגע שאדם רואה את העולם הזה כעולם קבוע, הוא מחפש יותר את החומריות. ידוע ש'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' - כלומר, אנו לא מצליחים להשיג בחיינו אפילו חצי מהחומר שהיינו רוצים להשיג. לכן במצב כזה אין שמחה פנימית כי האדם נמצא כל הזמן במרדף אחרי גירויים חדשים.
"מטייל שנמצא באיזה אוהל באפריקה במסגרת טיול - שמח ונהנה. החוויה שלו היא לעשות את המסלול הזה. הוא מבין שזו חוויה זמנית, ואז הוא חוזר לביתו הקבוע. אם האוהל הזה היה ביתו הקבוע - הוא לא היה שמח, בלשון המעטה. אם אנחנו מסתכלים על העולם הזה, כעל עולם ארעי - רק כך שייך לשמוח. אבל אם אנו חושבים שזה עולם קבוע ותמידי - אין כל כך טעם לשמוח. הסוכה באה ללמד אותנו שהעולם הזה הוא ארעי, חולף, ולכן אכן יש טעם לשמוח, מאחר ואחרי העולם הזה מחכה לנו עולם אחר, קבוע ונצחי".