קברי צדיקים-קבר רבי יונתן בן עוזיאל,כניסה למבנה (צילום: מיכאלי, וויקיפדיה)
כמו ללכת לפקיד העירייה. קבר רבי יונתן | צילום: מיכאלי, וויקיפדיה

תופעת הביקורים בקברי צדיקים היא כבר מזמן לא תופעה. עבור אנשים רבים מדובר בדרך חיים, באמצעי שדרכו הם מתחברים אל צדיקים שהלכו לעולמם לפני שנים רבות - ומשם לקב"ה בעצמו. טיולים מאורגנים רבים יוצאים לקברי צדיקים, קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון גדוש מבקרים מדי ל"ג בעומר, וגם בימים רגילים רבבות יהודים מבקרים בקברי הצדיקים הפזורים ברחבי הארץ והעולם.

בעיניים זרות כל הריטואל הזה נראה מוזר. למה לבקר בקברים, ועוד ליצור סביב זה עניין כל כך גדול? מה יש באותם מקומות ("ציוּנים", בשפה התורנית) שכובש כל כך את המאמינים? ובכלל, למה להתפלל דווקא שם אם ניתן להתפלל ישירות לקב"ה מכל מקום?

הרב פנחס בדוש פותח בהבהרה: "צריכים לדעת שלא מתפללים לצדיקים. זו טעות נפוצה שאפילו עלולה להגיע לכדי עבודה זרה. אנחנו רק מתפללים שהצדיק יהיה עבורנו מליץ יושר בפני הקב"ה. בערך כמו שאני הולך לפקיד בעירייה ומבקש שידבר עבורי עם ראש העיר. הוא אמצעי להגיע אל המקור, אבל בהחלט לא הדבר עצמו".

אותם צדיקים כבר נמצאים בעולם שכולו טוב. באמת משנה להם מי בא לקברם ומבקש מהם להיות מליץ יושר בעבורו?
"צדיקים במיתתם קרויים חיים, וידוע שישנה הישארות חלק מהנפש במקום הקבורה. אנחנו באים ולומדים במקום את התורה של אותו צדיק, ומבקשים שהוא יהיה מליץ יושר בפני הקב"ה בעבור הבקשה המסוימת שלנו. אבל כמובן שאין שום היגיון בלהתפלל לצדיק שהוא-הוא יושיע אותנו. זו עבודה זרה במלוא מובן המילה".

נשמת הצדיק ממש נמצאת במקום?
"לא ממש, בחינה מסוימת של הנשמה נמצאת במקום. הצדיק יודע שהאדם הגיע והתפלל על קברו. כשבאים אל הצדיק אז יש לו הכרת הטוב, ומשמח אותו שבאים אליו ולומדים שם מתורתו. לכן גם הוא פועל בעדנו. אספר לך אנקדוטה: בצעירותו הרב עובדיה יוסף החל להתעוור בשל איזושהי מחלה. הוא הלך לקברו של רבי יוסף קארו, ושם קיבל על עצמו לפעול בכל הכוח להפיץ את תורת מרן בית יוסף. כל החיים שלו מוקדשים להטמיע בקרב העם את פסקי מרן בית יוסף, וכך היה. בסופו של דבר הוא אכן נרפא מהמחלה".

עשה לי טובה

הרב יצחק גבאי מחדד את נקודת הלימוד על קבר הצדיק. "בספר 'פסיקתא רבתי' נכתב: 'אם היה עובר בין הקברות ויודע שצדיק קבור שם, צריך להזכירו במעשיו'. כלומר, יש ללמוד מתורתו של אותו צדיק. כתוב בספרים שמי שאומר דבר מפי הצדיקים, אותם צדיקים מתפללים עליו ומלמדים עליו זכות. בנוסף כתוב שכאשר אדם נפטר שפתיו דובבות בקבר. כלומר, יש חיבור בין הנשמה לבין הגוף שנמצא בקבר. לכן אם אדם מבקר בקבר הצדיק ולומד מתורתו, הוא ממילא מתחבר לצדיק. לאותו צדיק יש נחת רוח שלומדים את התורה שלו בקברו ממש, ולכן הוא מלמד עליו זכות במידת הצורך".

איך בעצם נולד המנהג לבקר בקברי צדיקים?
"המנהג החל מהנהגת האר"י הקדוש, שכתב 'טוב ללכת לקברי הצדיקים ולהתפלל עליהם'. הוא כותב שהשכינה שורה שם. זה לא מועיל רק לאדם שמתפלל שם אלא גם לאדם שנפטר. גם עבור אנשים שאינם צדיקים - יש בכך מעלה. הנפטר כבר לא יכול לעשות טובה לעצמו אלא אנחנו נעשה לו טובה. יש כאן חיבור לנשמה".

למה עדיף שהתפילה תתבצע דווקא בקברי הצדיקים? הרי ממילא לגוף אין משמעות לאחר הפטירה, כביכול.
"הצדיקים זיככו את הגוף שלהם והפכו אותו לבסיס להשראת השכינה. לכן במקום קבורת הגוף שלהם יש חשיבות ומשמעות. אבל חשוב להדגיש – לאדם שהולך להתפלל בקברי צדיקים אסור להתפלל לצדיק או אפילו לבקש מהצדיק להתפלל עליו. זה נקרא 'דורש אל המתים'. מה כן? הוא צריך להתפלל לקב"ה שבזכות הצדיק שאנו נמצאים בקברו, יתקבלו התפילות שלנו".

>> לתשובת השבוע שעבר: איך מכשירים חסה?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות