המוזיקאי עדי מדנס, צמחוני טוטאלי במיוחד, אמר לי פעם שיש לו בעיה אחת עם היהדות: העובדה שלא מדובר בדת צמחונית. להיפך, על פי היהדות רצוי מאוד לאכול מאכלי בשר ודגים בשבתות וחגים. "איך בדיוק אוכל לקיים את זה?", שאל מדנס.
כמובן שאכילת בשר היא רשות ולא חובה, אבל עדיין נשאלת השאלה: מדוע היהדות מתירה אכילת בשר בעלי חיים? וגם אם הבשר חיוני מסיבה מסוימת, מדוע להשתמש גם בעורם ובאבריהם של בעלי חיים להכנת פריטי קודש, דוגמת קלף לספר תורה, שופר וכן הלאה?

פרה (צילום: jupiter images)
כנראה שהיא בעד צמחונות | צילום: jupiter images

הרב יצחק בצרי מזכיר שעד לתקופת נח בני האדם היו צמחוניים. רק לאחר המבול קיבל נח את הרשות לאכול בשר חיות, באמצעות הציווי "ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ". "לולא האישור הזה - לא היינו יכולים לאכול בשר", מסביר הרב בצרי.

הרב בדוש מרחיב את היריעה: "בספרי הקבלה כתוב שיש כמה דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי, מדבר, והדרגה החמישית היא היהודי. כל אחד מהכוחות בטבע משתוקק להתעלות לדרגה שמעליו. הצומח נאכל על ידי הבעל חי, וכך מתעלה לדרגה של חי. הבעל חי מתאווה לעלות למדרגה של האדם, לכן התורה מתירה לאכול את בשר בעלי החיים הכשרים. בכך הבעל חי מתעלה והופך להיות חלק מהמדבר. עם זאת, אסור לאכול חיות מסוימות, שאם תשים לב הן יותר עזות, חצופות, רעות או בעלות תכונות שליליות אחרות. כשבשרן נכנס בגוף, זה משנה גם את האדם עצמו".

איך עניין העלייה בדרגה חל על שופרות, קלפים וכן הלאה? הרי כאן השימוש הוא חיצוני.
"אם אותו פריט משרת ומשמש את האדם, מדובר בהתעלות לדרגה אחרת. וכשמדובר בחפץ של מצווה, כמובן שההתעלות שלו גדולה".

"זו זכות לבעלי החיים שיכתבו עליהם את התורה הקדושה", מוסיף הרב בצרי. "ובהתאם לכך, בזמן שאנחנו נמצאים בדרגה רוחנית נמוכה, כמו בט' באב או ביום כיפור, אסור לנו ללכת עם נעליים מעור ולהרגיש את עצמנו עליונים עליהם כביכול. הרי כיפור הוא יום של סליחה, ובט' באב אנו מתייסרים על חורבן בית המקדש ועל כך שאנחנו לא ראויים לבניינו. לכן צריכים לחוש שפלים".

אפשר בכלל להיות צמחוני על פי היהדות?
"אפשר. יש אמנם מצווה לשמוח בבשר ויין בשבתות, אבל מי שלא שמח - שלא יאכל".

גם לעגבניה יש רגשות

הרב אלי עמר, כמו כל יהודי טוב, מעדיף לענות לשאלה המרכזית בשאלה משלו: "אחזיר שאלה לצמחוניים", הוא אומר. "היום אנחנו יודעים שגם לצמחים יש מערכת של רגשות וכמעט שפה. הרי ברגע שכורתים ענף או גבעול, הצמח מגיב בהיסטריה מבחינה רגשית. מי שטוען שזה לא מוסרי להרוג בעלי חיים לצורך אכילה, איך הוא יכול לאכול מלפפונים ועגבניות? אין להם פה להביע את רגשותיהם, אבל מוסר הוא אוניברסלי גם כלפי אלה ששותקים ולא מגיבים.
"התפיסה היהודית היא שמוסר הוא לא דבר שכל אחד לוקח וקובע לעצמו. אלוקים קובע אמות מידה של מוסר. יש היררכיה ברורה - דומם, צומח, בעל חי ואדם. והאדם יכול לאכול את הבשר, אם כי אין לאדם רשות לאכול את דם בעלי החיים".

אין משהו אכזרי בהרג של בעלי חיים?
"גם בזה הדריך אותנו אלוקים - בצורה ובדרך שבה תצא נשמת בעל החיים. מותר לנו לאכול אותם, אבל הדבר לא פוגע בערך צער בעלי חיים. השחיטה היהודית שונה משאר צורות ההרג כמו הימום חשמלי או ירייה בראש. על פי ההלכה השוחט צריך להעביר את הסכין במהירות על שני העורקים המרכזיים של הבהמה, בצוואר. באותו רגע צונח לחץ הדם בראש תוך פחות משתי שניות, והיא כבר לא מרגישה כלום. יש אמנם רפלקסים, אבל מערכת העצבים מפסיקה לפעול. כלומר, הבהמה לא מרגישה צער במוות שלה. בשורה התחתונה, גם יציאת הנשמה נעשית באופן מסוים בשחיטה היהודית. זה נעשה בתבונה, בהתבוננות ובשימת לב לכל הפרטים".

>> לתשובת השבוע שעבר: האם אלוהים כתב את התורה?
לכל תשובות השבוע הקודמות