בעשורים האחרונים ניתן לראות יותר ויותר חופות שבהן בני הזוג הנישאים מחליפים טבעות נישואין – לא רק מכיוון הבעל לאישה, אלא גם בכיוון ההפוך. מאחר וידוע שיש מספר דגשים לטבעת האישה (אמורה להיות מזהב בלבד, ללא יהלום או אבן טובה, ללא חריטות ושאר קישוטים), עולה השאלה מהם הדגשים לטבעת הגבר, והאם היא נחוצה בכלל.
זלזול בחוקי התורה?
"אין לזה מקור", מסביר הרב גד ליאור. "הפירוש המקורי ביהדות הוא שהאישה 'נקנית' באמצעות הטבעת. הטבעת היא מה שהבעל נותן לאישה תמורת הזכות שהיא תהיה אשתו, ולא להפך. זה ערך ממוני. יכול להיות שיש לטבעת שהאישה נותנת לגבר משמעות סמלית, אבל אין לה כלל משמעות קניינית-הלכתית".
אז עדיף להימנע מזה, או שזה בגדר לא מזיק?
"השאלה היא מי השואל. אם חילוני שואל, אגיד לו שזה לא קריטי. אבל אם אדם דתי שואל, אומר בבירור שאין צורך בזה. זו לא המערכת הנכונה, כי אין כאן ערך לנתינת הטבעת לגבר. היהדות לא בנויה על שוויון מוחלט בין המינים, אלא על כבוד מיוחד בין כל אחד ואחת, תוך הבנה בצרכים הרלוונטיים לגברים או לנשים. ביהדות אין בלבול וטשטוש, אחרת זה עלול להוביל לבעיות. זה אמנם נעשה בתמימות, ורוב האנשים לא יודעים מהי משמעות הטבעת, אבל צריכים לדעת שטבעת היא לא רק משהו סמלי שמסמל את הקשר, אלא משהו מהותי ביותר, כאשר הטבעת עוברת מהגבר לאישה, ולא להפך".
"הגבר מקדש את אשתו, ואין האישה מקדשת את בעלה. על כן אין לגבר לקבל טבעת מהאישה בעת הקידושין", משיב הרב בנימין שמואלי במדור שאל את הרב באתר הידברות. "המנסים לחדש ולתת טבעת מהאיש לאישה, ומאישה לאיש, הרי הם מראים בכך שדרך התורה אינה ראויה, וכביכול הליכה בדרך ה' תהווה כביכול פגיעה באישה, ועל כן הדבר אסור בהחלט".
>> האם דתיים יכולים להתארח במלון בשבת?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות
זמני כניסת ויציאת השבת