אני זוכר את התחושה היטב. כנער מסורתי במסגרות חילוניות התפללתי בבית כנסת ביום כיפור, ולא עבדתי על עצמי - ידעתי שלמחרת אני לא הולך להניח תפילין מדי בוקר, וגם לא להקפיד על ברכות. לכן גם התפילה היתה מתונה יחסית, ללא פרצי התלהבות. אך לפניי התפלל צעיר אחר, גם כן מסורתי באורח חיים חילוני, שהתפלל בדבקות, עד שנדמה היה כי מדובר באחד מל"ו צדיקים. הוא עצם עיניים בחוזקה, גופו התנועע באדיקות, ונראה היה שהוא מתחבר במיוחד לתפילה עצמה. זה היה יפה, אבל לא יכולתי שלא לתהות לעצמי האם ואיך הקב"ה מקבל את התפילה הזאת, גם כשאותו בחור, ככל הנראה, לא יחזור בתשובה מחר או מחרתיים.
מאז עברו לא מעט מים בנהר האמת. היום תפילת יום כיפור שלי נראית אחרת לגמרי, גם בגלל שאני הולך ומתחזק עם השנים, אבל מדי פעם אני עוד ממשיך לתהות מה ערכן של תפילות חילונים בכיפור. ברור שיש לכך משמעות, וברור שלא לצום כלל זה הרבה יותר גרוע, אבל מצד שני - איפה בדיוק עומד אדם שמתפלל ומתוודה "חטאנו, עווינו, פשענו", ובאותה נשימה יודע שגם מחר לא צפוי שינוי מהפכני באורח החיים שלו?
האם אפשר להיטהר מכל החטאים ביום אחד?
"מישהו חכם אמר פעם שזו צביעות שעושים עבירות, וביום כיפור הולכים לבית כנסת ומתפללים לקב"ה שימחל לנו על אותן עבירות", אומר הרב גד ליאור ומנחית את הפואנטה כבר בהתחלה. "במשוואה הזו יש באמת צביעות, אבל האמת היא שהצביעות היא לא ביום כיפור, אלא דווקא בשאר ימות השנה. כלומר, אותו אדם הוא לא באמת חילוני גמור, אלא הפנימיות האמיתית שלו יוצאת החוצה ביום כיפור. ממילא ברור שכאשר אדם הולך לבית הכנסת וצם בכיפור - באותו יום הוא לא חילוני. זה לא שהוא חילוני שצם ביום כיפור, אלא הוא לא חילוני בכלל. 'ביום הזה יטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו', נאמר, ואכן זו תועלת עצומה מבחינת אותו אדם. מה הוא יעשה ביום שלמחרת? זה כבר תלוי בו. הרבה פעמים יום כיפור מבטא את הקשר הכי עמוק של עם ישראל ליהדות.
"פעם סיפר לי יהודי, עו"ד מירושלים, שזו היתה נראית לו צביעות שבכיפור יהודים רבים הולכים לבית הכנסת למרות שביומיום הם לא שומרי תורה ומצוות. ודווקא אז הוא החליט לנסוע הכי רחוק ולא להיות מוקף בצביעות הזאת. הוא נכנס לסוכנות נסיעות, אמרו לו שיש טיסה לאיים הקאריביים, והוא ביקש את האי הכי נידח. הוא טס לשם, הגיע בערב יום כיפור, ובדרך, בג'ונגל, ראה בקתה עם מגן דוד. הוא הגיע לבית המלון, ירד לים לשחות, התקרב לבקתה בשחייה, וראה שם תשעה יהודים עם טליתות. אמרו לו 'בוא תיכנס, חסר לנו אחד למניין, נביא לך בגדים'. הוא סיפר לי שבאותו יום כיפור הוא ישב שם כל היום, התפלל ומאוד נהנה בסופו של דבר".
אבל אומרים במסכת יומא ש"האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה".
"אבל כאן לא מדובר על אחטא ואשוב. באותו רגע האדם חוזר בתשובה שלמה. הוא הולך לבית הכנסת או צם כי הקשר שלו ליהדות חשוב לו. זה לא חשבון אינטרסנטי של 'אחטא ואשוב', הם אפילו לא ממש מודעים לכך. הם רק לא רוצים להתנתק לגמרי מהיהדות שלהם".
אם בתפילת כיפור בחור מתפלל וצם, אבל הוא יודע בוודאות שאת השבת הקרובה הוא לא ישמור, ובאופן כללי לא יחזור בתשובה - עד כמה זה שווה?
"גם באופן כזה, מבואר בספרים שכל מעשה טוב שאדם עושה - זה לא מתקזז עם המעשים הרעים. על הרעים הוא יצטרך לשלם, ואחרי כן יקבל שכר על כל הטוב שעשה. הטוב שהוא עשה ביום כיפור - זה טוב שהוא זכה בו באופן נצחי".
"ודאי שיש בכך תועלת", מוסיף הרב מנשה בן פורת, "הרי עבור כל היהודים זו חובה. וגם חילוני הוא יהודי המחויב במצוות. לעיתים אנשים אומרים לי בתור דתי: 'לכם זה אסור', ואני מתקומם ומשיב: 'גם אתה יהודי כמוני, וגם לך זה אסור'. אדם לא יכול לנתק עצמו מהגדרתו כיהודי ולפרוק מעליו חיוב המצוות. בפרט מצוות הצום בכיפור שהיא חשובה ביותר. חילוני שלא צם בכיפור, הרי שיש בידו עוון מהחמורים שבתורה, שזה עוון עם עונש כרת בצדו, הנחשב לאחת מהעוונות החמורים ביותר. אז בוודאי שיש תועלת לחילוני שצם בכיפור.
"אלא שניתן לשאול כך: הרי יום כיפור הוא יום מיוחד בימי השנה, אשר סגולת היום לכפר על העוונות והפשעים שעשינו במשך השנה, ולהיטהר מהם. כמו שכתוב בפסוק: 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'. וכאן ניתן לשאול, האם סגולה יקרה זו יקבל אדם חילוני שרק צם בכיפור ואינו חושב לשמור תורה ומצוות ביום שאחרי כיפור? ועל זה התשובה, למרבה הצער, שלא. מבואר בתלמוד ובשולחן ערוך שיום הכיפורים מכפר רק למי ששב בתשובה. וזה מבואר במילים האחרונות של הפסוק הנ"ל, 'לפני ה' תטהרו'. הפסוק מתנה את כפרת העוונות בכך שאתם תטהרו לפני ה'. זהו תנאי הגיוני. האם תסכימו לוותר לחבר שציער אתכם, או לבן שמתנגד אליכם, אם הוא יבקש סליחה ויכריז שימשיך לצער אתכם ולהתנגד אליכם? האם שופט יקבל הבעת חרטה עם הכרזה על המשך עבירה על החוק? אותו דבר אצל האלוקים שאצלו מאמרי הפה ומחשבות הלב כולם גלויות לפניו, שאם אדם מבקש סליחה בפיו ובלבו חושב להמשיך להמרות פי האלוקים ולגרום לו צער, לא ניתן לבקש שה' יסלח לו על עוונותיו".
אבל מן הסתם, אי אפשר לחזור בתשובה תוך יום. גם אם מישהו רוצה בכנות להתקרב ליהדות, הוא לא יכול לשנות את אורח חייו מן הקצה אל הקצה יום אחרי כיפור.
"נכון. אדם שגדל במשפחה חילונית וכל חייו לא שמר תורה ומצוות, איננו יכולים לדרוש ממנו שברגע שיצא מבית הכנסת לאחר תפילות יום הכיפורים, כבר ישמור כל התורה והמצוות. ודאי שזה למעלה מכוחותיו של האדם, וה' לא דורש זאת. יותר מזה: אם אדם קופץ בעבודת ה' - הרי שהוא עלול ליפול, כמו אדם שקופץ כמה שלבים בבת אחת בסולם. ה' דורש מהאדם שיקבל על עצמו בלב שלם לשמור תורה ומצוות בשלימות, אלא שבפועל שמירת התורה והמצוות תבוא בשלבים ובהדרגה. תחילה שמירת שבת, אכילת כשר וטהרת המשפחה, ואחר כך להוסיף הנחת תפילין, ברכות וכו'. והיות שהאדם קיבל באמת שישמור את כל המצוות, אז כבר הוא נחשב ששב בתשובה ותשובתו מתקבלת.
"וכיצד חוזרים בתשובה? מבואר ברמב"ם שהתשובה כוללת שלושה חלקים: חרטה – להתחרט מעומק הלב בחרטה גמורה ושלימה על העוון שעשינו; וידוי – להזכיר לפני ה' את העוונות שעשינו ובקשת סליחה עליהם; עזיבת החטא – שהאדם יקבל על עצמו באופן אמיתי ושלם שלא יחזור לחטוא שוב. הקבלה צריכה להיות אמיתית ונובעת ממעמקי הלב, כלשון הרמב"ם: 'עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'. אם כן, אדם שצם בכיפור, ואומר את כל הווידויים ואולי מתחרט, אבל חסר לו את התנאי העיקרי 'עזיבת החטא', הרי שהוא לא חזר בתשובה. והרמב"ם מדמה אותו לביטוי המפורסם 'טובל ושרץ בידו' - אדם שנטמא בגלל שנגע בשרץ, וכשהוא טובל במקווה עדיין הוא מחזיק השרץ בידו, בוודאי שהוא עדיין נשאר בטומאתו. עם זאת, כאמור - השינוי צריך לבוא במתינות, בהדרגתיות ובאופן נבון וחכם".