כאחד שלמד גם במסגרת הממלכתית-דתית (ביסודי) וגם במסגרת החילונית (בתיכון), אין לי ספק שיש הבדלים גדולים ומשמעותיים ביותר בין החינוך החילוני לבין החינוך הדתי. אחד הבולטים שבהם הוא ההפרדה בין בנים ובנות בבתי הספר, כבר בכיתות הנמוכות. מדוע חשובה כל כך ההפרדה? ולמה מקפידים עליה כבר בכיתה א'?
בעניין ההפרדה בין בני נוער, אומר הרב אלי עמר: "כך כל צד שומר על עצמו בקדושה ובטהרה. המערכת הזו קשורה גם למערכת היצרית לעומת האיסור 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'. לכן בוודאי שכאשר מחנכים ילד, כבר בשלבים מוקדמים יש לחנך אותו להפרדה בין המינים, ורק בבוא העת ועם הזמן - הוא יוכל להיכנס לזה בטהרה. שהרי במערכת החיים היהודית, הקשר בין הגבר לאישה נוצר באופן מוגדר במסגרת מערכת הנישואין".
אבל למה מתחילים עם זה בגילאים צעירים כל כך?
"יש בהפרדה יתרון חינוכי. מטבע הדברים, כאשר יש שני מינים מעורבים, לעתים הילדים מנסים להרשים זה את זו. באופן כזה המורה צריך להשקיע יותר במשמעת ופחות בתוכן הנלמד. הדברים מגיעים לידי ביטוי גם בהפסקות וגם באופנים שונים במערך השיעור. במקרים קיצוניים זה מגיע למקומות בעייתיים אף יותר, כששומעים בתקשורת על ילדים בני 9-10 שמבצעים מעשים אסורים - דבר שהיה יכול להימנע אם היו נמנעים ממגע באופן יומיומי עם בנות המין השני".
הרב פנחס בדוש מחדד את עניין הצניעות, ומדגיש שמדובר למעשה באחד מיסודות הקדושה של עם ישראל. "החינוך מתחיל מגיל אפס. אם ילד מתחנך על משהו מסוים - לזה הוא גדל ולזה הוא מתרגל. החינוך חייב להיות כבר מקטנות, כדי שזה יהפוך מהרגל לטבע. לכן זה חייב להיעשות כשהילד נמצא עדיין בשלב שבו הדמות והאישיות שלו מתעצבות".
לדברי הרב יצחק פנגר, ילדה בת שלוש כבר אוחזת במהות של אישה קטנה - כמובן שלא מבחינה מינית אלא מבחינה פוטנציאלית. "נכון שהיא לא יכולה להתחתן", מדגיש הרב, "אבל מבחינה פוטנציאלית היא כבר בוגרת באופן מסוים. במידה ואני משמש כאיש חינוך, חשוב לי שכל צד יקבל את התכנים ואת סוג ההתקדמות המתאים לו. יש דברים שבנים יותר טובים בהם, ויש דברים שבנות מצטיינות בהם מאוד".
הרב פנגר מזכיר את נושא הצניעות. הוא מבהיר שלא מדובר ביצרים של ממש, אבל ילדים תמיד אוהבים לעשות רושם על בנות המין היפה. מן הסתם, האווירה הזו לאו דווקא מתאימה בעיניים היהודיות. "היהדות מכוונת לרמת צניעות גבוהה ביותר. כך לדוגמה, גם משה רבנו לא רצה לינוק מאישה לא יהודיה כשהיה פעוט. מעבר לכך, ביהדות שמים כיפה לילד כסגולה ליראת שמים כבר מגיל צעיר, מקפידים על נטילת ידיים וכו'. למה מוקדם כל כך? כי אדרבא, כשאתה בונה בניין - היסודות הם החשובים ביותר. ההמשך מאוד תלוי ביסודות. אם כבר מההתחלה יש מסלול נפרד - זה ישפיע על ההמשך. אני חייב לציין שגם הילדים אוהבים את זה. מן הסתם, בעיקר בגילאים צעירים כל אחד מעדיף לשחק בדרך כלל בעיקר עם בני מינו".