סוגיית ההומואים והלסביות ביהדות היא נקודה רגישה וכאובה מאוד, ולא תמיד נהירה. מצד אחד האיסור ההלכתי ברור מאוד, ובלתי אפשרי להעניק לו פירושים מקלים. מצד שני, לא מעט בעלי "נטיות הפוכות", כפי שנוהגים לקרוא לזה במגזר הדתי, טוענים כי כך נולדו ואין באפשרותם לשנות את זה. קשה ליישב את הסתירה הזו, הרי ידוע שהקב"ה לא מעמיד אדם בפני ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו - אולם הרב זמיר כהן נענה לבקשה להתייחס לנושא באופן נרחב, במסגרת התוכנית "מקום לשאלה" בערוץ הידברות (מדי יום חמישי ב-21:00, ערוץ 97 ב-HOT או yes), שבמסגרתה אני מראיין אותו מדי שבוע על סוגיות מעניינות במיוחד ביהדות.
"יתכן מאוד שרבים מבעלי הנטיות נולדים כך", מסכים במפתיע הרב כהן, "אם כי אני לא חושב שכולם". לדעת הרב כהן, ישנם חד-מיניים שהושפעו מחוויות, משקעים, צלקות, או ריגושים ראשוניים שהגיעו כתוצאה מקשרים ש"אינם טבעיים ובריאים", כהגדרתו, או פשוט מסקרנות. עם זאת, גם אם הרב כהן מוכן לקבל את הרעיון כי יש הומואים ולסביות שפשוט נולדים בצורה זו, "מכיוון שאתה רואה אנשים שבאמת יש להם נטייה טבעית שלא ליצור קשר עם בני המין השני", אין משמעות הדבר שעליהם לקבל זאת על עצמם: "זה לא אומר שאדם שנולד עם נטייה כזו יכול לומר 'זה אני וככה אני חי'. הרי כל ילד נולד עם נטיות, אופי וסגנון אחר", הוא מסביר, ומשווה את הדבר לילד אלים מטבעו: "יש ילד שנולד למשל עם נטיות לכעס, ומשתולל על כל דבר. האם זה אומר שטיפוס שנולד כעסן יכול לומר לחברה 'תקבלו אותי כפי שאני. אני מכה, משתולל, שובר, הורס ומזיק מפני שככה נולדתי וזה אני'? כמובן שהתשובה תהיה 'נכון, נולדת כך, אבל אתה צריך להתמודד. זה הניסיון שלך'".
"מותר לחוש, אסור להביא לידי מעשה"
אבל מדובר בהתמודדות מאוד קשה.
"נכון, זו התמודדות מאוד קשה. אבל יחד עם זאת צריכים להסתכל על הדברים בצורה נכונה. כשיש לאדם נטייה כזו, התורה לא דורשת ממנו שלא יחוש כך, אלא שלא יביא את הנטייה לידי מעשה. יש צעירים, בפרט דתיים, שמרגישים שהם עוברים על איסור בכל רגע בגלל הנטייה הזו, אבל התשובה היא שזה לא כך. אם יש לאדם נטייה - אז יש לו נטייה. התורה רק אוסרת להביא את הנטייה לידי ביצוע מעשי. כמו אדם שנולד עם רדיפת נשים בצורה מופרזת - הוא כזה. אבל האם מותר לו לבגוד באשתו בגלל שכך הוא נולד? אז הוא נולד כך, וצריך לדעת להתמודד ולהתגבר".
לטענת הרב כהן, יש מספר דרגות לנטייה מינית: יש כאלה שאין להם סלידה עמוקה מנשים, ויכולים באופן כללי ליצור גם קשר כזה, למרות העדפתם לגברים (כלומר, דו-מיניים). אלה לדעתו נמצאים בקצה הקל של הסקאלה, בעוד שבקצה השני נמצאים ההומואים שסולדים באופן אבסולוטי מנשים. ככל שהאדם נוטה לצד הראשון, הרב כהן סבור שטיפולי המרה (כפי שמציעים בארגון "עצת נפש") יוכלו לעזור לו. אולם במקרים קיצוניים כהגדרתו, בהם יש סלידה מוחלטת מנשים, טיפולי ההמרה אפקטיביים פחות. במילים אחרות, הכל אינדיווידואלי.
"חייבים להודיע לאישה מראש"
"אני אף פעם לא אומר לבחור כזה שיתחתן כפי שהוא. בוודאי שלא. בצורה כזו נוצר מצב של רמאות. האישה חושבת שהיא מתחתנת עם אדם שבאמת אוהב אותה כאישה, ובפועל יש לו חשבונות אחרים. ידוע שיש כמה דרגות בעניין: אדם שאין לו סלידה מנשים ויכול להסתדר גם וגם, ואם הוא יחיה עם אישה ויעניק לה את כל מה שהיא זקוקה - באופן כזה ניתן להקים משפחה. אבל אם הוא נמצא במצב קיצוני שבו הוא יודע שהיא עלולה חלילה לא לקבל את מה שהיא אמורה לקבל - יחס, חום, גישה, אהבה - או שהוא כל כך שקוע בעניין הזה עד שהוא נמצא בקשר עם אחרים, בצורה כזו בוודאי שלא נכון ולא צודק להינשא, אלא אם כן הוא מודיע לה מראש, ובכל זאת שווה לה. יתכן שיש לה את השיקולים שלה. אבל בכל מקרה, אם יש חשש שהאישה תצא פגועה - הוא חייב לגלות ולהניח את כל הקלפים על השולחן".