אסתר המלכה
על פי האר"י, אסתר המלכה ידעה קבלה מעשית

לרגל פורים אנחנו קוראים את מגילת אסתר פעמיים (ברביעי בערב ובחמישי בבוקר), וניזכר שוב בהפי-אנד: המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מרדכי ואסתר עשו את הכל על מנת להפר את רוע הגזירה, ובסופו של דבר ניצחו, וליהודים היתה אורה וששון ושמחה ויקר.

מאוד נחמד, אבל בתוך כל האידיליה הזו, שמלווה בתחפושות ובמשלוחי מנות, נדמה שאנחנו שוכחים טיפה את גיבורת הסיפור: אסתר המלכה. היא אמנם הצילה את היהודים וזכתה למגילה שנקראה על שמה, אבל בסופו של דבר נותרה נשואה למלך רשע, עריץ וטיפש. ולא רק זאת אלא שהוא גם לא יהודי, כפי שמצווה ההלכה, ושבנם המשותף דריווש חי כגוי. איך בכלל היא התחתנה עם אחשוורוש, ועוד במקביל לנישואיה עם מרדכי היהודי?

הרב גד ליאור מצפת צלל לעומק הפשט והסוד על מנת להביא את ההסברים והנימוקים לכך. "צריך להבין שמשמעות של מלך בעידן העתיק היא לא בסדר הגודל שאנחנו מכירים", אומר הרב. "הגמרא אומרת שכאשר אחשוורוש רצה נערה – כל מי שהייתה לו ילדה יפה החביא אותה. הוא מינה פקידים שהכירו את תושבי המקום, וזה היה דבר שפשוט אי אפשר להתנגד לו. פשוט גזירה. גם בימי החשמונאים היתה גזירה שכל מי שמתחתנת צריכה להיבעל להגמון תחילה. דברים נוראים".

למה אסתר לא העדיפה מיתה על קידוש השם?
"זו גם השאלה שמעלה הגמרא. על הדבר הזה יש כמה וכמה תירוצים. קודם כל, בשולחן ערוך, יורה דעה סימן קנ"ז, נפסק שנהרגים על קידוש השם כאשר נדרשים לעבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות אפילו שלא בשעת השמד. לכאורה אסתר נדרשה לגילוי עריות, כלומר ליחסים אסורים, ולכן היא היתה צריכה להיהרג על קידוש השם. אבל בגמרא מופיע הסבר במסכת סנהדרין: 'אסתר קרקע עולם היתה'. הרמ"א כותב בלשון אחרת שאם אונסים אישה, אם האישה עוברת את העבירה באופן פאסיבי, אין צורך להיהרג.
"בנוסף, היא ראתה בכך תועלת עצומה לרבים. בשולחן ערוך כתוב שכאשר אדם רואה שבעקבות עבירה אחת שהוא יעשה תבוא תשועה לרבים, מותר לו לעשות זאת. גם יעל היתה עם סיסרא כדי להחליש את כוחו.

"עד כאן דיברנו ברובד הפשט. אבל האר"י הקדוש גילה, ברובד הסוד, שמרדכי ואסתר היו במדרגה רוחנית מאוד גבוהה, והם אף ידעו להשתמש בשם המפורש, כלומר בקבלה מעשית. האר"י כותב שעל ידי שמות אסתר הייתה משביעה שדה שהייתה מתלבשת בדמותה ונשלחת לאחשוורוש. כלומר היו לה שיטות כיצד להינצל מהבעייתיות של המצב".

ובכל זאת, היא נאלצה להיפרד מבעלה האמיתי, מרדכי.

"הגמרא במסכת מגילה אומרת שאסתר היתה עומדת בחיקו של אחשוורוש, טובלת – ויושבת בחיקו של מרדכי. בפשטות, כתוב שאשה שאנוסה בדבר, מותרת לבעלה. לכן כשמרדכי שלח אותה לאחשוורוש אסתר אמרה 'כאשר אבדתי אבדתי', כלומר כפי שאבדתי מבית אבא, עכשיו אני אובדת ממך. אבל גם זה על פי הפשט. על פי הפנימיות ואותו הסבר שהשֶדה היתה עם אחשוורוש ולא אסתר, הבן איש חי כותב שבוודאי שאחשוורוש לא נגע בה כלל. הסיבה שהיא טבלה היא על עצם המגע שהיא היתה בקרבתו, כי אפילו עצם הקרבה אליו היתה מאוסה אצל מרדכי הצדיק".

למרות הכל, הבן של אחשוורוש ואסתר, דריווש, גדל כגוי.

"לפי הפשט זה נכון, אבל לפי הסוד הוא לא היה הבן שלה אלא הבן של השדה".

אז אחרי סיפור המגילה מה בעצם קרה עם אסתר?

"אחשוורוש נפטר אחרי זמן קצר, כך שלאחר מכן המצב היה עוד יותר פשוט. אבל מעבר לכך, אין לנו די אינפורמציה בנוגע לתקופה שאחרי סיפור המגילה. מן הסתם אסתר קיבלה את שכרה בעולם הנצח".

>> לתשובת השבוע שעבר: מדוע מתפללים על קברי צדיקים?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות