בלא מעט עניינים מסורתיים-יהודיים, בעיקר בחגים, אנחנו נכנסים לריטואל חגיגות מבלי להבין באמת מה אנחנו עושים, למה חוגגים ומה הטעם של כל זה? וכמו בכל חג, גם בפורים ניצבות להן שתי שאלות עקרוניות בולטות: למה בעצם מתחפשים, ומה הסיפור עם אוזני המן? הפעם מתברר שלכל שאלה יש כמה טעמים ואין קו אחד מוסכם סביבו נוצרו שני המנהגים.
"אוזני המן מסמלים שילוב בין שני דברים מנוגדים לכאורה", מסביר הרב יגאל ציפורי מחב"ד. "אירועי פורים היו דינים - גזירות השמד של העם היהודי - ולעומת זאת היו חסד והצלה. כך גם באוזני המן: הפרג אדום והבצק לבן. ביהדות ידוע שהדין הוא בצבע אדום, והחסד בצבע לבן. כך זה מתרגם בעצם לאוזני המן, כשהבצק - החסד - עוטף את הפרג - הדין. מעבר לכך, המאכל הוא בצורת משולש, וזה מסמל גם את הקשר של עם ישראל, הקב"ה והתורה - קשר שהתחזק מאוד בפורים, על פי מדרשים שונים".
ומה לגבי התחפושות?
"זה בהמשך למה שאמר המן למלך אחשוורוש: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים', כלומר עם ישראל", אומר הרב ציפורי. "ובאמת, מבחוץ אתה רואה איך עם ישראל מחולק לדתיים וחילוניים, ימנים ושמאלנים וכן הלאה - אבל זו תחפושת. הם אחד, כי כולם קשורים לדבר אחד - ליהדות ולקב"ה. בכלל, תחפושת היא עניין עמוק מאוד. התחפושת היא כשמראים את הצד החיצוני במשך השנה כולה. היהודי מתחפש כל השנה, אבל דווקא בפורים הוא נחשף במהות הפנימית, בעקבות שתיית היין 'עד דלא ידע' - כמובן לא בהוללות אלא בטהרה ועל פי ההלכה".
הרב יצחק גבאי מצביע על צד נוסף בנושא התחפושות. "כל הנס שאירע לעם היהודי היה בהסתר פנים", הוא מסביר. "גם המגילה נקראת 'מגילת אסתר', למרות שהיו בה כמה כוכבים ראשיים. הסיבה שאסתר נבחרה היא ששמה מרמז על הסתר הפנים שבו הקב"ה ניהל את הנס. לא מדובר בנס של יציאה מגדרי הטבע, כמו קריעת ים סוף ועשרת המכות. הכול היה בתוך הטבע, כמן מהלך פוליטי פשוט, ורק כשאתה מסתכל על הכול מבחוץ, ורואה את סגירת המעגלים בסופו של דבר, אתה מבין עד כמה הייתה כאן השגחה עליונה".
איך זה מתחבר למסכות ולכל ה"נהפוך הוא"?
לדברי הרב גבאי, "מכיוון שכל הנס היה בהסתר פנים, אנו מסתירים את הפנים שלנו ועוטים מסיכות".
גם בעבר התחפושות היו באותו קונספט?
"לא ממש", אומר הרב גבאי. "בעבר היו בעיקר מסיכות שהסתירו את הפנים בהקשר של 'הסתר פנים' אבל היום משנים את הלבוש כולו. נקודה נוספת שיש בתחפושות נעוצה בהבדל שבין הפנימיות לחיצוניות. כתוב בגמרא שיום
מה לגבי אוזני המן, יש לעוגייה הזו בכלל אזכור במקורות היהודיים?
"בכל הספרות אין שום מקור לזה, חוץ מספרי החסידות", אומר הרב גבאי. "שם קראו לזה המן טאש, ביידיש. בעברית זה תיק המן, כאילו תפרו לו תיק. משם זה נפוץ, כי כמו שאתה יודע, אנחנו נוהגים לקשר כל דבר לאוכל. אבל יש גם טעם מעניין נוסף. ידוע שמגן דוד מייצג את עם ישראל. המגן דוד מסמל את קידוש החומר - משולש עם החץ כלפי מטה, שזה החלק הגשמי, ועליו משולש כלפי מעלה, שזה החלק הרוחני. השילוב ביניהם מביא את האדם לשלמות, בבחינת קידוש החומר. אוזן המן מייצגת את המשולש הגשמי, החומרי. מכיוון שפורים הוא חג יותר חומרי - אכילה, שתייה ויין - מזכירים לנו שהמשולש הזה הוא רק חצי מהמגן דוד. שצריכים לזכור גם את המשולש השני עם השפיץ למעלה, שמסמל את הרוח".
ולמה פרג?
"אין לזה שום משמעות ואין מקור לכך בכתבי חז"ל. לכן המשמעות פשוטה: שמים פרג רק כדי שיהיה מתוק".
לתשובה של שבוע שעבר: האם אלוהים באמת כל יכול?
לכל תשובות השבוע הקודמות