אם אתם מחפשים תשובות לשאלות כמו למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות ומה הקטע עם הביכורים - אתם מוזמנים להיכנס לקישור משמאל. הפעם אנחנו יותר בעניין של מגילת רות: מה המסרים שלה, למה קוראים אותה דווקא בשבועות ואיך כל זה קשור לדוד המלך.
סיפור על אהבת חינם
"רבי שמעון בר יוחאי אמר ששני הנוגדנים הכי גדולים בעולם הם כלה וחמותה", פותח הרב יפתח סופר. "אבל בני תורה יודעים עד כמה חשובה אהבת חינם. ולא רק אהבה כלפי אביך או אחיך, אלא דווקא כלפי אדם שקשה לך לאהוב אותו, כמו במקרה של כלה וחמות. אצל רות ונעמי זה היה מקרה קיצוני במיוחד: נעמי הייתה אישה צדקת, ושני הבנים שלה התחתנה גם גויות - ומתו. בלבה היא ידעה שזה קרה בגלל הנישואים האלה, שהיו עבירה על האיסור האלוהי המפורש, ולכן הייתה אמורה לשנוא את הכלות שלה. אותו הדבר רות: היא הייתה בת מלך, והתחתנה עם מחלון שהיה עשיר גדול. פתאום הוא נפטר, והיא נותרה אלמנה ללא ילדים, בלי כסף ובלי כבוד. ובכל זאת היא אמרה לנעמי את המשפט המפורסם 'כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין. עמך עמי, ואלוקייך אלוקיי. באשר תמותי אמות, ושם אקבר'. ואכן, רות מגיעה לארץ ישראל ממואב ביחד עם נעמי, ואומרת לה שהיא רוצה להידבק בה. זה בניגוד לכלה השנייה שלה, ערפה, שבהתחלה העמידה פני מסורה אך בהמשך עזבה אותה – ובגלל הפניית העורף הזו היא נקראת כך".
בהמשך, מספר הרב סופר, רות מגיעה עם נעמי לבית לחם, לאחר שעזבה את עברה ומסרה את נפשה כדי להיות יהודייה. בנוסף היא התעקשה לא להיפרד מחמותה, פן תתמוטט חלילה, למרות שהבינה שמעכשיו תיאלץ לפרנס את נעמי לא בעבודה רגילה אלא בקיבוץ נדבות. "זו אהבת חינם של ממש", מדגיש הרב סופר. "מתוך אהבה שיש בין אדם לחברו - כך משיגים את קניין התורה, וזה אחד ההקשרים לחג מתן תורה".
סיפור על צניעות ומסירות נפש
"עוד דבר שאפשר ללמוד מרות הוא צניעות ברמה מאוד גבוהה", ממשיך הרב סופר. "הגמרא מביאה שכולן היו מתכופפות כדי ללקט את השיבולים, והיא לא התכופפה אלא ישבה ולקחה את השיבולים. היא גם לא קפצה על התבואה כמוצאת שלל רב כמו כל העניים, אלא ליקטה מתוך אמונה גדולה ועצומה שאת מה שמגיע לה - אף אחד לא ייקח.
"דבר נוסף, רואים כאן שתי אחיות: רות וערפה. מרות, שלא ויתרה למרות שאצל היהודים אין רק דבש, יצאה מלכות בית דוד, מלך המשיח, ואילו מערפה, שעזבה, יצא על פי הגמרא במסכת סנהדרין גוליית. כלומר: אחרי כמה דורות התברר ידו של מי הייתה על העליונה. זו למעשה המהות של רות, שמעידה על כך שבשביל לזכות בתורה - צריכים לנהוג במסירות נפש, גם כשרואים קושי. ר' יעקב אבוחצירא פירש את הפסוק 'בזיעת אפך תאכל לחם' כך שהתורה היא הלחם, וכדי לזכות בתורה - יש להזיע.
"השאלה מה גרם לרות להתגייר היא שאלה מרכזית במגילה. אדם הרי לא קם בבוקר ומחליט לשנות את דרכו ללא סיבה נראית לעין. אבל מסבירים שבזכות נעמי תפיסת המציאות של רות השתנתה: נעמי איבדה את בעלה ובניה, ורש"י אומר שאיבדה עובר נוסף לאחר פטירת בעלה, ובנוסף ירדה מנכסיה והתחילה לקבץ נדבות – אבל למרות הכל היא תמיד הייתה שמחה ועם פנים נעימות. רות לא הבינה איך היא ממשיכה לחייך, ושאלה אותה על מה היא שמחה ומחייכת. התשובה של נעמי הייתה: 'הבעל לא באמת הלך, הילדים לא באמת הלכו, יש תחיית המתים. העולם הזה הוא רק פרוזדור, ואנו חיים חיי נצח'. רות עשתה אחד ועוד אחד, והבינה שגם אם תהיה מלכה אצל הגויים - מה ייצא לה מזה? הרי ימי שנותינו שבעים שנה, ואם בגבורות - שמונים שנה. מכאן אנחנו לומדים שכשאדם שמח - הוא יכול לחזק ולקרב אנשים אחרים, וכשאדם עצוב הוא מרחיק את הסביבה מעליו. כמו שנאמר 'עבדו את השם בשמחה'".
ומה הקשר של כל זה לשבועות? "חג שבועות הוא יום פטירתו של דוד המלך, ובמגילת רות מפורט התהליך שקדם ללידתו של דוד", מוסיף הרב יצחק גבאי. "רות התחתנה עם בועז, שהיה גדול הדור. יום לאחר החתונה הוא נפטר, ומהעיבור הזה נולד עובד, שהיה אבי ישי אבי דוד, כלומר סבא של דוד. לכן קוראים את המגילה בחג השבועות. היו ברות שני כוחות גדולים, חסד ומסירות נפש – והם אלה שהובילו ללידתו של דוד המלך".