כמעט כל מי שמתחיל להיכנס לעולם היהדות, ונחשף לשלל ההלכות והדיוקים, מתחיל להעלות סימני שאלה. לא כתוב רק להניח תפילין ולשמור שבת, לדוגמה, אלא איך בדיוק לעשות את שניהם. בשבת, למשל, יש ל"ט (39) מלאכות אסורות, שכל אחת מהן כוללת עוד עשרות ולפעמים גם מאות סעיפים ב"שולחן ערוך". למה התורה לא יכלה להסתפק בהוראות כלליות, ובמקום זה מתרכזת בפרטים קטנים, שלא לומר קטנוניים?

חייל מניח תפילין (צילום: עודד קרני)
ואיך מניחים תפילין בשבת? | צילום: עודד קרני

"ראשית, יש לזכור שהמצוות מגיעות מבורא עולם", פותח הרב אלי עמר. "בשחר האנושות הייתה רק מצווה אחת, לא לאכול מפרי הדעת. לאחר מכן היו שבע מצוות בני נח, שעסקו כמעט רק במערכת ההומנית שבין בני אדם - לא לקלל את אלוקים, לא לגזול, איסור גילוי עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים ועוד. עד היום, אגב, הגויים מצווים על שבע מצוות בני נח. אם הם יקיימו אותן, יהיה להם חלק בעולם הבא. אחרי שהקב"ה בחר בבני ישראל, הוא נתן מערכת כוללת של תרי"ג מצוות, מתוך תפקידו של עם ישראל לקדם את העולם מבחינה רוחנית".

תרי"ג מצוות זה המון, לא?
"כל מצווה מכוונת לאבר מהגוף. גוף האדם מורכב מ-248 איברים ו-365 גידים, סך הכל תרי"ג = 613. כנגד 248 האיברים אלוקים נתן מצוות-עשה אקטיביות, וכנגד 365 גידים - מצוות לא תעשה. ברגע שהאדם מקיים את כל המצוות, הוא בונה את הלבוש שלו לחיי הנצח. היום אי אפשר לקיים בפועל כ-80 מצוות, שעוסקות בבית המקדש, בעלייה לרגל, בכהן גדול, בעבודת הכהנים והלוויים וכן הלאה. אפשר לקיים את המצוות האלה רק על ידי תפילה".

למה לכל מצווה יש תתי-סעיפים? זה יכול להיראות דקדקני ואפילו קטנוני.
"בכל מערכת חוקים, החוק מכיל תת-סעיפים ותתי-תתי סעיפים. החקיקה יושבת בצורה מושלמת דווקא כאשר היא סוגרת את הפינות הכי קטנות. מערכת החוקים של הקב"ה מקיפה את חיי האדם בכל חייו ובכל רגע. אדרבה, רואים את השלמות ואת הראייה המרחבית והמעמיקה דווקא כשיש היקף גדול כל כך של מצוות".

אנחנו רק מרוויחים מזה

הרב יצחק בצרי משיב באמצעות אחד המשפטים המפורסמים ביותר בתלמוד (מסכת ברכות): "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר, ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר". הרב בצרי מביא כדוגמה למשפט הזה את הציווי שלפיו אסור לאכול דם: "בין כה וכה הדבר מאוס, אבל הקב"ה רצה לתת לנו שכר גם על זה, ולכן הכניס את הציווי הטבעי הזה למערכת המצוות".

זו אכן מצווה מובנת מאליה. אבל מה לגבי מצוות לא תעשה? למה למשל במלאכות שבת יש פרטי פרטים של איסורים והלכות?
"יש כאמור שכר עצום על כל מצווה ועל כל פרט, לכן הקב"ה הגיע לפרטים הכי קטנים שיכולים להיות".

הכוונה טובה, להוסיף לנו שכר, אבל יוצא גם הפוך: מי שאינו שומר מצוות עובר על הרבה יותר איסורים.
"המצוות נותנות לאדם חיים טובים. שום מצווה לא קשה לאדם מעצם היותה, ולכן זה לא שאדם עובר על המצוות כי הן קשות. למשל, שבת היא מתנה שאלוקים נתן לעם ישראל, לא לגויים. בוודאי שאדם שמזלזל במתנה שאלוקים נותן לו, ייענש על זה. אבל לא מדובר בעונש כמו שאנחנו מבינים. העונש הוא הצער הרוחני של האדם, כשיבין עד כמה החמיץ שלא קיים את המצוות, ולא היה מחובר כיאות לבוראו במשך ימי חייו".

>> לתשובת השבוע שעבר: האם היהדות מתאכזרת לחיות?
לכל תשובות השבוע הקודמות