עד לפני כמה חודשים תפסו את הכותרות הידיעות על סוף העולם, על פי בני שבט המאיה, שחזו את הקץ ב-2012. מדי תקופה קבוצה כזו או אחרת מדברת על סוף העולם, וגם נוסטרדמוס רמז בזמנו על הקץ, שהיה אמור להתרחש מתישהו בסוף המילניום הקודם. אבל מול כל אלה ניצבת היהדות וטוענת מימים ימימה שהסוף - שלא יהיה סוף העולם, אלא למעשה תחילתו של עידן חדש - יחל בשנת 6,000 לבריאת העולם. היום אנחנו נמצאים בשנת התשע"ג, כלומר 5,773, אז תערכו לבד את החישוב, כמה נותר עד אז.
תחיית המתים וניסים נוספים
"בזוהר הקדוש כתוב 'שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב'", אומר הרב פנחס בדוש. "התרגום: העולם נברא ל-6,000 שנה, והאלף השביעי 'חרוב', מלשון חורבן. כלומר, כל יום מבין ששת הימים עומד כנגד 1,000 שנים, וגם היום השביעי הוא אלף שנים. וכמו שהיום השביעי, השבת, מיוחד מאוד, כך גם האלף השביעי יהיה שונה לגמרי. היום אנחנו נמצאים בשנת התשע"ג. עברנו יותר משני שליש של האלף השישי, וזה מה שאומר שאנחנו ממש קרובים".
העידן החדש - כלומר הגאולה - יכול להקדים, או שבכל מקרה זה יקרה רק בשנת 6,000?
"יש בחז"ל שני פסוקים שכביכול סותרים את עצמם בעניין הגאולה. פסוק אחד אומר שהגאולה תבוא בעיתה, ומצד שני - שהיא תבוא בצורה של 'אחישנה', כלומר תוקדם. הגמרא אומרת שאם בני ישראל זכו - אחישנה, ואם לא זכו - בעיתה. בכל אופן, יש זמן שהוא דד-ליין, ובו חייבת להיות גאולה, שזה סוף האלף השישי. כלומר, גאולה בעיתה".
אז למה חלקנו כל כך בטוחים שהגאולה תבוא בצורה של "אחישנה"?
"יש לנו קבלה ומסורת שהקב"ה נוהג כמו שאנחנו נוהגים כאן מבחינת קיום המצוות. כשאנחנו מכניסים שבת יש דין של תוספת שבת. כלומר, אנחנו מכניסים את השבת מוקדם יותר מכפי שהיינו אמורים. אנחנו מוסיפים קודש על חול, ומדליקים נרות 20 או 40 דקות לפני השקיעה. כלומר, לוקחים פרק זמן נכבד מהיום ומוסיפים אותו לשבת. הקב"ה, גם באופציה של 'בעיתה', חייב לקחת מהאלף השישי ולהוסיף מהחול לקודש, כלומר לאלף השביעי. המשמעות: אם אנחנו נמצאים בשנת 5,773, כלומר ביום שישי בשעות אחה"צ המאוחרות, אנחנו נמצאים בזמן הקרוב של ממש לפני הדלקת נרות. אלה למעשה נרות הגאולה".
ומה הכוונה בביטוי "חרוב", העולם ייחרב?
"אין הכוונה חורבן דווקא, אלא ביטול הגשמיות וביטוי הרוחניות, כפי שמגדירים חז"ל במקומות רבים בגמרא. חרוב הוא פרי שמבטא את ביטול הגשמיות של הגוף ושלטון הרוחניות. באלף השביעי לא יהיה חורבן, אלא ביטול הגשמיות, והעולם יהיה מזוכך, ללא תאווה, ללא יצר הרע, ללא רוע. כמו שנאמר בספר ישעיהו, 'וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'. זה יקרה באלף השביעי, הקרוי עולם הבא. כל גן עדן והגיהנום זה עולם ההמתנה, עולם הנשמות. העולם הבא יהיה למעשה בריאה מחדש, כולל תחיית המתים, עולם שכולו טוב, עולם של נצח. לפני עולם הבא יהיה עוד יום דין, 'יום דין הגדול והנורא', סיכום של 6,000 שנה ותחילה של האלף השביעי".
האלף השביעי מוגבל בזמן?
"לא, הוא יהיה נצחי. בכל הפסוקים שמדברים על העולם הבא מובא שזה עולם נצחי. זה יהיה נצח של טוב, עולם מתוקן. 'הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא', כמו שנאמר בספר מלאכי. וכמו שמובטח בספר ישעיהו, 'בלע המות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים'".
הרב אייל ורד מציג גישה מעט שונה לנושא כולו: "המסורת המקובלת בחז"ל היא שההיסטוריה מחולקת לשניים - 6,000 והאלף השביעי, שהוא האלף של הגאולה", מסביר הרב ורד. "בתוך האלף יש שתי תקופות. הראשונה היא ימות המשיח, שבהם עולם כמנהגו ינהג, מלבד העובדה שתחזור הנבואה, יהיה בית מקדש, יהיה סנהדרין. אבל עדיין אנשים יעבדו לפרנסתם, והשוני המרכזי הוא שמלכות בית דוד והנבואה יחזרו, וכל ישראל יהיו על אדמתם. בנוסף לכך, בתוך האלף השביעי יש גם תקופה שנקראת 'עולם הבא'. עליו אומרים חז"ל 'עין לא ראתה אלוהים זולתך'. זו תקופה שיהיו בה תחיית המתים ודברים ניסיים נוספים, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בה בדיוק. אנחנו יודעים שלעולם הזה יש זמן קצוב, ויכול להיות שהוא יגיע לאיזשהו סיום, אבל אנחנו לא יודעים להגיד מה בדיוק יהיה שם".
ומה יהיה אחרי שנת ה-7,000?
"הרמב"ם מדבר על עולם של נשמות, על עולם בממדים אחרים, על נשמות שקמות לתחייה וחוזרות לעולם הנשמות. יהיו חיים, אבל בממד אחר מזה שאנחנו מכירים כיום. הרמב"ן ב'שער הגמול' מרחיב על זה. האמת היא שזה גם לא כל כך אמור להעסיק אותנו יותר מדי, כי יש לנו מספיק דברים לעשות בעולם הזה גם מבלי להתפלפל כיצד ייראה העולם הבא".