להבדיל משאר הצומות, תענית אסתר הוא צום מיוחד במינו, ודווקא הוא, כמו שתקראו עוד רגע, לא נעשה בגלל חורבן, אבלות או מעשה רע, אלא בעקבות אירוע היסטורי שמסופר במגילת אסתר, בו אסתר המלכה ביקשה מעם ישראל לצום שלושה ימים לפני שהלכה למלך. למה בכלל היא הייתה צריכה שיצומו? למה אנחנו צריכים לצום? ואיך זה שדווקא חז"ל לא ציוו אותנו במצווה הזו?
הסיטואציות הראשונות שעולות לנו מהמילים צום או תענית הן כפרה ובקשת סליחה על עבירות או זכר לאבלות וחורבן, אך במגילת אסתר הסיפור שונה לחלוטין. ראשית כל צריך לדעת שהמילה צום לקוחה מהמילה "צמצום" שהיא מניעה מגשמיות ומהנאות פיזיות, שעל ידה האדם יכול להתעלות ברמה הרוחנית, ועל ידי ריכוז המשאבים הנפשיים בממד הרוחני ניתן למעשה לחזור בתשובה ולהימנע מאיסורים. מכאן צריך ללמוד בפעולה כזו נועדה להתעלות רוחנית, ולא לגרום סבל כלשהו.
"סיבת התענית היא שביום זה ביקש המן להשמיד, להרגו ולאבד את כל היהודים על פי הגורל שהפיל, ועל ידי הצום שצמו שלושה ימים מתוך תשובה ותפילה, התבטלה הגזרה", אומר הרב זמיר כהן, יו"ר ארגון "הידברות", ומוסיף "למרות שהצום היה בחודש ניסן שבשנה הקודמת קבעו את הצום לדורות ביום י"ג באדר, לפי שהוא יום הנס בו התקיימה הישועה שבאה על ידי הצום". בנוסף לכך, אומר הרב כהן כי יש עוד חכמים שכתבו שבגלל שעם ישראל צמו ביום י"ג באדר בו הרגו את אויביהם, תיקנו לנו צום בכל שנה ושנה".
הרב איתמר לוי מזכיר שלפי חז"ל באותה שנה לא צמו בליל הסדר, לפי שבט"ו בניסן באותה שנה התקיימו שלושת ימי התענית של אסתר.
אז איך הגענו לאדר?
הרב מסביר: "אמנם לדורות, חז"ל לא רצו לקבוע צום בניסן, שבו הוקם המשכן. לכן הצום הוקדם ליום שנקבע האסון של כליית האומה ויתהפך לנו הדבר לטובה שהרגנו בהם 75,000 עמלקים. כיוון שכך גם הצום נעשה קל יותר, לפי שהוא רק זכר לצום, אבל זה לא באמת היה בתאריך זה".
נקודה מעניינת שאנו רואים גם בתורה היא המצווה על החיילים היוצאים למלחמה לצום יום לפני הקרב, דבר הנראה לכאורה תמוה, שכן דווקא לפני הרגע הגורלי צריך להתכונן למלחמה כראוי. הרעיון הוא להראות שאנו בוטחים באלוקים ומעדיפים להתעלות רוחנית מאשר להתעלות ולהתכונן בצורה גשמית. ובעצם מטרת התענית היא להראות שאנו מאמינים שניצחון לא באמת נקבע בשדה בקרב, אלא במרחב הרקיע.
"תענית אסתר" נחשב לצום קל (הכוונה לחשיבות) משום ששאר הצומות הקצרים (שבהם מתענים מעלות השחר ועד השקיעה) נקבעו על ידי חכמים, ואילו הצום הזה נקבע על ידי מנהג ישראל.
איך יכול להיות שהתענית נקבעה על ידי עם ישראל?
"ביום זה נקהלו על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים וסליחות ותחנונים, ומסתמא שביום זה היו מתענים כפי שהוזכר דברי המדרש שלפני המלחמות היום מתענים", מסביר הרב, "אנחנו לדורות קבלנו על עצמנו את פורים כיום חג ושמחה על הנס הגדול שנעשה לנו וזה פשוט לכולנו, אבל אנו צריכים להיות שותפים עם עם ישראל גם בצער וברע שהרי בסברא פשוטה שאומר אותה אחד מגדולי ישראל, ר' מרדכי יפה: אם את הטוב נקבל את הרע לא נקבל".
השנה, כשפורים חל ביום ראשון (ליל פורים במוצאי שבת), מקדימים את התענית ליום חמישי שלפניו, שכן לא צמים בשבת (מלבד יום כיפור).
ואם שאלתם את עצמכם למה היא נקראת תענית אסתר ולא תענית פורים למשל אז התשובה פשוטה –אסתר היא זו שאמרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לַיְלָה וָיוֹם. גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וגו'".