לאכול ביהדות זה לא קל: לפני (כמעט) כל דבר שאוכלים צריך לברך, ואם אוכלים מעל שיעור מסוים - יש לברך גם ברכה אחרונה. לעומת זאת, אם אוכלים לחם יש לנטול ידיים לפני, ולברך ברכת המזון אחרי. וכמובן, צריכים לדעת מה לברך על מה: ידעתם שעל בננה מברכים "בורא פרי האדמה", אבל על פטריות מברכים "שהכל נהיה בדברו"? אבל בלי לצלול לכל ההלכות שיש בנושא - למה בכלל צריך לברך על כל דבר שמכניסים לפה? מה, אי אפשר לאכול וזהו?
"כל מה שגדל וחי בעולם - אינו שלנו", פותח הרב אלי עמר. "גם הגרעין ששמנו באדמה נרקב מצד עצמו. הקב"ה גורם לכך שהגרעין שנרקב יצמח לעץ, כך שנקבל מגוון פירות וירקות במגוון צבעים ובמגוון טעמים. לכן המינימום שבמינימום הוא להגיד 'תודה רבה, ריבונו של עולם, שנתת לי את זה'. זה מחנך אותך להכיר תודה, לדעת ממי מקבלים".
הרב יצחק גבאי מדגיש גם את נושא השליטה העצמית: "חלק מבניין האישיות הוא היכולת לשלוט בעצמך. זה מותר האדם מהבהמה. כשאתה מגיע למצב שאתה ברעב ורוצה לאכול, ונזכר שצריך לאכול וליטול ידיים - אתה נותן לעצמך כלים לשלוט באינסטינקטים הגשמיים שלך. כלומר, לא להתנפל על האוכל אלא לעשות את הכל באופן מדוד".
תגידו תודה לבעל הבית
הרב פנחס בדוש מפנה אותנו לשני פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה: "יש פסוק שאומר 'לה' הארץ ומלואה', ופסוק אחר לפיו 'השמיים שמיים לה', והארץ נתן לבני אדם'. רגע, אז לה' הארץ או שהוא נתן אותה לבני האדם? הגמרא אומרת: לפני הברכה האוכל שייך לקב"ה, ואחרי הברכה זה הופך ל'והארץ נתן לבני אדם'. בעצם הכל שייך לו, והדרך לקנות את זה היא דרך הברכה. הגמרא אומרת שאדם שלא מברך בעצם גוזל את הקב"ה, מכיוון שהוא לוקח את האוכל ללא רשות או הודיה".
אבל עם כל הכבוד, כבר קניתי את זה בחנות.
"והמוכר קנה את זה מהספק, והספק מהחקלאי וכן הלאה. אבל המקור שייך למישהו אחר. אנחנו נולדנו לעולם שכל מה שהיה בו היה לפני שהגענו ויהיה גם אחרי שנלך. אז איך בדיוק זה הופך להיות שלנו? בעצם, יש כאן בעל בית שהיה לפני ויהיה אחרי. אז אין בעיה, תאכל, אבל בעל הבית יאמר לך מהי הדרך. בסך הכל ברכה של תשע מילים - והוא נותן לך רשות. לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו רק מתארחים כאן בעולם שברא הקב"ה".
ואיך הקבלה רואה את הנושא? הרב אלי עמר מסביר: "חכמי הקבלה מסבירים שבאוכל יש מספר גורמים: חלק מהמזון מתעכל בגוף, יש פסולת שיוצאת מהגוף, ויש את החלק הרוחני. ומה הכוונה? יש כל מיני נשמות שנגזר עליהן מסיבות שונות להתגלגל בצומח, בחי, בדומם וכן הלאה. האדם אוכל גם מהחי וגם מהצומח, וכשהוא מברך הוא למעשה מתקן את הנשמה שנמצאת בחלק הרוחני של האוכל, ומסייע לה להתעלות ולהגיע אל תיקונה".