מול כל החובות, אין פלא שיש כאלה שמעלים את השאלה, האם אפשר "לצאת מזה". מחיקת סעיף היהדות בתעודת הזהות לא מספיקה, כידוע, ולכן השאלה היא כלפי שמיים: אם אצהיר שאני כבר לא יהודי, האם זה יפטור אותי מהמצוות, או שמא עם לידתי קיבלתי וואן וואי טיקט?
"היהדות היא מציאות שלא ניתן לשנותה", אומר הרב מנשה בן פורת. "האם בלונדיני יכול להפוך את עצמו לשחרחר? לא. הוא יכול לצבוע את שערות ראשו בשחור, אבל השערות החדשות שיגדלו יהיו בלונד, כי זה ב-DNA שלו. כך בדיוק לגבי היהודי: זו מציאות שעמה נולדנו, קיבלנו נשמה של יהודי. אנו מהווים מציאות אחרת מהגוי, ולא שייך לשנות זאת. יכול היהודי להכריז שהוא מתאסלם או מתנצר, אבל הכרזות אלו לא משנות מאומה במציאותו, והוא עדיין נשאר יהודי, עם הזכות והחובה לשמור תורה ומצוות. כדברי חז"ל: 'ישראל - אף על פי שחטא, ישראל הוא".
מה דעתך על הטענה שאם לא היו יהודים, גם לא היתה אנטישמיות. לכן לשיטתם, עדיף להתבולל בין אומות העולם?
"בעצם כדי לענות על שאלה זו, עלינו לברר לעומק את המושג 'יהודי', מהו יהודי: גזע, דת, לאום? מה מייחד את היהודי משאר גויי הארץ? הרי כולנו מסכימים לכך שהעם היהודי שונה שינוי מהותי משאר האומות. ואנו מוכרחים לומר כן, שאם לא כן, מה ההסבר לתופעת האנטישמיות העולמית דווקא נגדנו?! ולשם מה המאמץ הכביר להקים מדינה עצמאית, שהוקמה בדם ודמע ודמים מרובים? כביכול, היה יותר נכון להיטמע מרצון בתוך העמים והאומות, מבלי להפר את שלומנו ושלוותינו.
"נמשיך ונראה, יהודים זה גם לא דת, הרי ישנם הרבה יהודים חילוניים. הם אינם שומרים כלל תורה ומצוות, ועדיין הם נחשבים ליהודים. בניגוד לנוצרים ולמוסלמים, שאין אדם נקרא מוסלמי או נוצרי רק אם הוא שומר על החוקים, אצל היהודים הדבר שונה, עובדה זאת מלמדת אותנו שיהודים זו לא דת, במובן הפשוט של העניין. היהודים הם בעצם אומה, לאום. אבל השאלות המנקרות הן, כיצד הכל התחיל? מדוע קמו לפני אלפי שנים קבוצת אנשים במזרח התיכון והחליטו סתם כך להפוך לעם? גם אם נקבל את התזה הזאת, עדיין תמוה, מדוע היום אנחנו נחשבים לאומה? הרי לאום נוצר מאנשים בעלי אידיאולוגיה משותפת, או ממגורים משותפים במדינה אחת, אבל בני העם היהודי - ללא התורה אין להם שום משהו אידיאולוגי משותף. האם די בכך, שלפני למעלה מאלפיים שנים היינו גרים בחבל ארץ אחת, כדי להפכנו לאומה עד עצם היום הזה?".
"ליהדות ישנו את המפתח לפתרון כל הפלונטר הזה שנקרא יהודי: המסמך הראשון בו נידונה התוכנית ליצירת המושג 'יהודי' נמצא בתורה בחומש שמות, פרק י"ט, ומשם אנו למדים, שהמטרה והתכלית של האלוקים בהקמת העם היהודי הייתה, ליצור קבוצת אנשים שכל עניינם יהיה חיים של עבודת האלוקים. והנה, כדי שהיהודים יוכלו למלא את ייעודם (עבודת ה' יתברך) בצורה שלימה, נתן הקב"ה לכל יהודי ויהודי כלי עזר רב עוצמה, שיעזור לו במילוי המשימה. כלי זה נקרא 'הנשמה היהודית'. הנשמה היא כביכול חלק מהבורא יתברך עצמו, ולכן היא בעלת עוצמה רוחנית גבוהה מאד. על ידי 'הנשמה' השוכנת בגופו של היהודי הוא מתחבר ונמשך לכל דבר שבקדושה. הוא מסוגל לפרוש מהחומר, לעמוד בניסיונות ולעבוד את האלוקים.
"במילים אחרות, וזו למעשה התשובה המסכמת לשאלה המרכזית, היהודים הם אכן גזע, אך לא גזע פיזי, אלא 'גזע רוחני'. היהודים נחשבים לאומה על בסיס הדת, אך גם מי שאינו דתי ממשיך להיחשב יהודי, מכח שהוא יצירה שונה מהגוי. מכאן המסקנה למה שפתחנו בתחילת הדברים: אדם שנולד להורים יהודים מקבל ב'תורשה' מהוריו את 'הנשמה היהודית', המקנות לו תכונות פוטנציאליות לשמירת תורה ומצוות, וכך הוא נהפך ליצירה אחרת, זו מציאות קיימת, ומציאות לא ניתן לשנות".