חלה לראש השנה, אביבה (צילום: בני גם זו לטובה, mako אוכל)
אסור לאכול חלה שלא הופרשה ממנה פיסה | צילום: בני גם זו לטובה, mako אוכל
זה טרנדי, זה חם, זה מעניין, ויש הטוענים שזה גם מעניק סגולות וישועות - מהו הסיפור של הפרשת החלה? במקור מדובר בהלכה שמחייבת כל אדם שאופה בצק בכמות העולה על 1.6 קילו, לברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה" (הספרדים מוסיפים מילה בסוף ומסיימים "וציוונו להפריש חלה תרומה"), לקחת כמות קטנה יחסית, כ-30 גרם, לאחוז אותה ולומר "הרי זו חלה". את החלה המופרשת יש לשרוף בתנור ולזרוק אותה, או לעטוף אותה בשתי עטיפות ולהשליך לפח. יש שנוהגות לומר תפילה לאחר מכן, וניתן למצוא אותה בקישור זה. המצווה אפשרית לנשים ולגברים, אבל היא מכוונת בעיקר לנשים.

חלקם של הכהנים

"הפרשת חלה היא מצווה מן התורה", אומר הרב פנחס בדוש. "אסור לאכול מחלה שלא הופרש ממנה דבר – זה איסור לאו דאורייתא. זה לא מנהג ולא כלום. בוודאי שבמצווה עצמה יש גם סגולות, ולכן יש נשים שמתכנסות ומבצעות אותה ברוב הדרת עם. יש סיבה נוספת: בבתים מסוימים המצווה נדירה יחסית, כי קונים היום לחם מהמאפייה ועוגות מהקונדיטוריה. לא תמיד זו מצווה נגישה וזמינה, ולכן יש ארגונים או אנשים פרטיים שאומרים 'בואו ניקח מצווה חשובה וננגיש אותה להמון העם'. בוודאי שיש סגולה גדולה ועניין להתפלל בהפרשת החלה. זה נוהג בכל זמן ובכל מקום".

הרעיון המקורי של המצווה היה להפריש חלה כדי לתת את החלק לכהנים. היום, כשאין בית מקדש, רק שורפים וזורקים. אז מה הטעם?
"החיוב חל על העיסה עצמה. אמנם יש היום כהנים, רק שהם לא יכולים לאכול את החלה כי הם נחשבים כטמאי מתים. אבל זה לא אומר שהאיסור לא חל. זה שאין כהנים טהורים  - זו בעיה טכנית ולא מהותית. בגלל שאין היום כהנים בטהרה, זורקים את זה. יש בזה איסור אכילה".

הרב יפתח סופר נותן טעם נוסף למצווה: "בגלל שחוה האכילה את האדם הראשון מעץ הדעת, ועוד לפני כן הקב"ה לקח עפר והכין את האדם, כך זה משליך גם למצווה. האישה לוקח קמח ומים, וזה מזכיר את בריאת האדם. מדובר למעשה בתיקון של עץ הדעת. החשיבות של הפרשת החלה גבוהה מאוד, כמו שכתוב במשנה שבת: 'על 3 דברים נשים מתות בשעת לדתן, על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר'".

על מנת להבין טוב יותר את ההוויה של אותם ערבי הפרשת חלה, פנינו גם אל רונית שיינפלד, משתתפת ויוזמת קבועה של אותם ערבים, על מנת להבין את האווירה, ובכלל את המשיכה לכך. "בפעם הראשונה ששמעתי את צמד המילים 'הפרשת חלה', לא ממש ידעתי למה לצפות", מספרת שיינפלד. "לא הבנתי איך קמח בתוספת שמרים ומים יכולים לחולל פלאים. לא שיערתי שבצק שמופרשת ממנו חתיכה, יכול בעצם לשנות חיים. התלבטתי רבות בסוגיה ובמצווה הפופולרית כל כך בימינו, בשאלה האם יש ממש בלישה ובאפייה עצמה. נדמה היה לי שמדובר במנהג עתיק יומין שמישהו שכח לשים עליו מדבקה של 'פג תוקף'. כמי שבדרך כלל מתעמקת במה שנשגב מבינתה רציתי להבין את המהות האמיתית של מה שמאגדת בתוכה הפרשת חלה. לא הגיוני שכל זה נועד לחסוך מאיתנו את קניית החלות לשבת קודש. חייב להיות משהו מעבר.

"ככל שנברתי במקורות, גיליתי שבעצם הסוד גנוז בהתערבות רוחנית. באנרגיה אלוקית שאנו מכניסות לדבר הבסיסי ביותר עלי אדמות. הדבר הקיומי ביותר - הלחם. הזוהר הקדוש אמר שאשה שמקיימת בעקביות הפרשת חלה יכולה לשנות את גורלה, ויתרה מכך לשלוט בו. החלטתי שלא לפספס הזדמנות שכזו. דווקא התאים לי לנתב את חיי למקום טוב יותר, למקום של שקט. ההתערבות העליונה בבצק שלי עשתה את שלה. חיי עלו על מסלול יציב ללא שינויים חדים במזג האוויר ובמצב הגשם. ההתערבות הברוכה שהכנסתי לחלה פיזרה את העננים שליוו אותי שנים רבות, בדיוק כמו שהובטח בזוהר הקדוש".

>> לתשובת השבוע שעבר: האם גם סופות הן גשמי ברכה?

לכל תשובות השבוע הקודמות

זמני כניסת ויציאת השבת