איסור ריבית נחשב לאחד האיסורים המרכזיים בתורה, לא פחות. אנו מוזהרים שלא לקחת ריבית על הלוואות שהענקנו ליהודים אחרים, והחמור מכל הוא שמי שעובר על איסור זה - לא יקום בתחיית המתים. נשאלות שתי שאלות: למה האיסור חמור כל כך, בעצם? ושנית, איך זה שכולנו, כולל הדתיים, עובדים מול הבנקים המבוססים על ריבית? הרי גם משכנתא אוצרת בתוכה ריבית. השקעות בורסה כוללות ריבית. אז איך זה שגם דתיים המקפידים על קלה כבחמורה לוקחים משכנתא ומשקיעים בבורסה?
המלווה והלווה נענשים
"מצוות ריבית היא אחת מיסודות התורה", אומר הרב אלי עמר. "יש לנו שלוש מצוות בסיסיות מאוד בתורה, שיש קשר מהותי ביניהן: ברכות - לברך לפני המזון; שמיטה - להניח לקרקע בשנה השביעית; ואיסור ריבית. מה מאחד ביניהן? שבכל המצוות האדם מעיד שלא לו הכח וההצלחה, אלא שההצלחה מגיעה מאלוקים. בברכה אני מעיד: 'זה לא אוכל שלי, אני מבקש רשות'; בשמיטה - 'האדמה לא שלי, אני משבית אותה'; ריבית - 'הכסף לא שלי וקיבלתי אותו מאלוקים, לכן אני מלווה אותו ללא ריבית'. הריבית פירושה לעשות כסף מכסף. עוד פרנסה, עוד הכנסה. כאן האדם עושה מעבר להשתדלות. אין בעיה לעבוד ולהתפרנס, אבל בצורה הזו שמישהו זקוק לכסף ואתה מנצל את העניין כדי לעשות כסף מהכסף - זה כבר לא מתאים".
הרב פנחס בדוש מוסיף: "איסור ריבית הוא איסור חמור מאוד בתורה, והאיסור מתייחס גם ללווה וגם למלווה, שעובר בכלל על שני איסורים - איסור ריבית ו'לפני עיוור לא תיתן מכשול'. הוא גם לא קם בתחיית המתים, מכיוון שזה גזל גמור. ולא רק שזה גזל רגיל - הוא מנצל את המצוקה של הזולת ואת המצב הקשה שהלווה נקלע אליו, ובמקום להושיט לו יד - הוא עושק אותו וגוזל אותו, ואף מדרדר אותו למצב הרבה יותר גרוע".
למה העונש כל כך חמור?
"הסיבה נובעת מכך שאין עבירה בתורה שמבטאת את הלא-להיות-יהודי כמו ריבית. היהודי במהות שלו הוא איש של חסד ונתינה. אדם שבא לקחת הלוואה נמצא במצב קשה מאוד. ברגע שיהודי בא ומנצל את המצוקה הזו, הוא כורת את עצמו מעם ישראל. אין לו ערבות הדדית או מחויבות להושיט יד ולתת כתף לחברו בשעת צרה. אם בשעה כזו אני אומר לו 'אני רוצה תשלום', זה לכרות את הענף שעליו אני יושב".
ולמרות זאת, עם כל האיסורים, רובנו מקבלים מהבנק ריבית על פקדונות, לוקחים משכנתאות והלוואות, ובקיצור - הריבית עדיין כאן, כולל בחיים של דתיים רבים.
"חז"ל תיקנו שטר 'היתר עסקה', כשראו שיש אנשים שאין להם ממי ללוות בגלל איסור ריבית. לכן היום הריבית - בתנאי כמובן שהיא נעשית במסגרת היתר עסקה - היא סוג של שותפות מסוימת ביחס ההלוואות או ההשקעות ברווחים מסוימים של הבנק. חז"ל תיקנו אופן שהפעולה לא מוגדרת כהלוואה או כעסקה.
"בהיתר עסקה מותר להלוות בריבית. בכל הבנקים בארץ יש חוזה של היתר עסקה מול אחד מבתי הדין בארץ. זה תלוי במקום בולט בכל בנק. החוזה הזה מאפשר לי לעסוק בכלל בריבית. למרות זאת, הרבה פוסקים אומרים שזה לא חלק, ומי שיכול שלא להזדקק להלוואות מהבנקים - תבוא עליו ברכה. אבל לרוב הפוסקים, ברגע שהבנק חתם על היתר עסקה - זה אפשרי".
מה לגבי ריבית מול אדם פרטי?
"אצל אדם פרטי זה יותר חמור ממקום כללי, כי הוא לא עושה שום עסקאות עם הכסף. בלי היתר עסקה זה עוון חמור מאוד. יש גם דבר שנקרא אבק ריבית - לא ממש ריבית במפורש, אלא אדם שנותן למלווה מתנה או פריבילגיה. צריכים להיזהר אפילו מזה, כדי שלא תישכח גמילות החסד מעם ישראל".