שלט רחוק (צילום: istockphoto)
נתקעת עם השלט ביד? | צילום: istockphoto

אם תפתחו את ספר ההלכה "שולחן ערוך" בהלכות מוקצה, יש סיכוי לא רע שמרוב הגדרות, סייגים ואפיונים – במה מותר לגעת בשבת ומה לעומת זאת מוקצה – תעדיפו פשוט שלא לגעת בשום דבר שלא נחוץ לכם עבור השבת עצמה. הלכות מוקצה ארוכות ומסועפות, ואם ניקח צעד אחד אחורה תעלה באופן טבעי השאלה: למה יש חפצים שהם מוקצה בשבת ואסור אפילו לגעת בהם? מילא לא להשתמש, אבל למה גם לא לגעת במכשירים חשמליים, כדור או אפילו סתם אבן?

"אם אדם יראה את בנו בן השלוש נוגע בחשמל, האפשרות שהוא יתחשמל אמנם מאוד רחוקה, אבל למרות זאת הוא עשוי לצעוק עליו בצורה היסטרית", ממשיל הרב יפתח סופר. "האבא לא מסכים לשחק משחקים, אלא מרחיק את הבן ממקומות מסוכנים. כל דבר שאני יודע שיש בו אחוז בודד של סכנה – מסוכן מבחינתי. בזמנו הייתי בבסיס צבאי וראיתי מנוף שמרים מנוע של טנק. באתי לעבור מתחת, ומיד צעקו עליי לזוז משם. שאלתי 'מה, המנוף לא טוב?', והם ענו שמדובר במנוף הכי טוב בעולם, אבל צריכים לנקוט במשנה זהירות.

"ואם זה עם הגוף, קל וחומר עם הנשמה. התורה שומרת על האדם שלא יגע במוקצה. הוא עלול לשכוח שהיום שבת, ואז לחלל את השבת. הרמב"ם מביא סיבה נוספת – שלא יטלטל חפצים. בזמנו לא היה עירוב בכל המקומות, ולא היו יכולים לטלטל לרשות הרבים".

הרב סופר ממשיך ומגדיר את ה"מוקצה" כדבר שאדם מקצה אותו מדעתו מלהשתמש בו. ישנם שישה סוגי מוקצה: מוקצה מחמת גופו (אבן, עפר וכו') – דברים שהאדם ממילא מקצה מדעתו מלהשתמש בהם בשבת, מה גם שלא מדובר בכלי; מוקצה מחסרון כיס – דברים שאדם נמנע מלהשתמש בהם שלא לצורך ממשי גם בימי חול; מוקצה מחמת איסור – דברים שפשוט אסור להשתמש בהם בשבת, כמו עט או טלפון; וכן הלאה.

אם אתה ממילא לא עובד, גם אל תזיז דברים

"שבת היא מלשון לשבות ממלאכה", מוסיף הרב יצחק גבאי. "גזרו חכמים איסור נוסף – לא רק לא לעשות מלאכה עם המחרשה, אלא שגם לא נטלטל אותה. לא רק שלא אצפה בטלוויזיה, אלא גם לא אזיז אותה או את השלט. ברגע שיש לי משאית ענקית, גם אם אתן מכה היא לא תזוז, לכן היא לא מוקצה. אבל כשאני יושב על רכב בשבת הוא כן זז ממקומו, לכן מדובר בטלטול והזזה.

"המילה מוקצה מעידה על כך שאני מקצה את החפץ מערב שבת, ולכן אני לא יכול להזיז אותו מהמקום שהקציתי עבורו. יש לכך שלוש סיבות: כדי שאדם לא יבוא להזיז את חפציו ממקום למקום וכך ייגרר מדבר לדבר. זה נועד להרחיק אותו ממלאכה; שנית, יש הרבה אנשים שבטלים ממלאכה ביום-יום. בין כה וכה אינם עובדים ביום חול, ולכן השבת שלהם נראית כמו יום חול מבחינת השביתה ממלאכה. לכן חכמים רצו שבשבת הם גם לא יזיזו חפצים שאינם לצורך השבת. אם הם ממילא לא עובדים, לפחות שלא יזיזו, וזה יהיה השוני; שלישית, מוקצה מלשון הוצאה. הלכתית אסור להוציא חפצים שאין בהם עירוב. לכן כדי לעשות סייג להלכה הזו, צירפו לכך את המוקצה".

נעבור לשאלות מעשיות: אם הילד שלי מצא מטבע כסף בשבת והניח אותה על שולחן השבת, מה עושים?
"לכל סוג של מוקצה מתוך ששת הסוגים יש כללים מסוימים. לגבי השאלה הספציפית הזאת, אפשר לטלטל את המטבע כלאחר יד, כי אני הרי צריך את המקום הזה. לכן אפשר לנער את המפה, וכך המטבע ייפול לרצפה. אפשר גם להפיל אותו בשינוי – במרפק או בגב היד".

אם הילד שם לי ביד את השלט של הטלוויזיה ואמר "אבא, תדליק", איך אני נפטר מהשלט?
"אפשר להשאיר אותו ביד וללכת עד למקום שבו אני רוצה להניח אותו. כלומר, ברגע שזה כבר אצלי, אפשר ללכת עם השלט".

ואם לבשתי מעיל בשבת ופתאום אני מגלה כסף באחד הכיסים – חייבים להוריד מיד את החליפה?
"לא. אפשר ללכת איתה עד למקום פרטי, ושם אתה הופך את הכיסים בלי לגעת בכסף, כדי שהכסף ייפול לאותו מקום שבו אתה רוצה לשמור אותו לצאת השבת. באופן כללי ניתן לומר שהכל תלוי בסוג המוקצה מתוך ששת הקטגוריות. כל עניין לגופו".

>> לתשובת השבוע שעבר: למה דתיים חיים בשכונות וערים נפרדות?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות