היהדות מקדשת את ערכי הענווה והצניעות: משה רבינו היה כזה, גם אברהם עוד לפניו, ועוד רבים מאבותינו ואמותינו. אבל מה זה בעצם אומר להיות צנוע? האם זה אומר להמעיט בכישורים שלנו? לפי הרב דוד אהרון, אם נעשה כך אנחנו חוטאים לעצמנו ולבורא עולם.

גם משה רבינו התגאה בכישורים שלו

"אגו, מה זה אומר?", הוא פותח. "בתור ילד, הייתי חזק בקטע של רוקנרול. אז, בתיכון, כשאמרו אגו-מניאק, הכוונה היתה לאותו כוכב רוק, שעשה הכל באלבום שהוציא: השירים, ההפקה, הוא ניגן בכל הכלים ואפילו את עטיפת הדיסק - הוא זה שעיצב. חתיכת אגו-מניאק.

"ומה כל כך רע אם הבנאדם מרגיש את כח היצירה שלו פורץ ומרגיש המון רצון לעשות דברים גדולים? האם זה אגו? לא, זה לא אגו. מהו אגו בעצם? אז אגו זה כשאתה חושב שכל הכח שפורץ ממך הוא ממך, הכוחות שלך, הכשרון שלך. אבל כשאתה מבין שכל הכוחות הם בתוכך, אבל הם לא ממך, הם מעין מתנה, אז אתה מקיש את המקורות העשירים של יצירתיות לא תאמן".

כדוגמא שתעזור להמחיש זאת, נותן הרב אהרון כדוגמא את משה רבינו. "בתורה כתוב שמשה היה העניו והצנוע על פני האדמה. ומי כתב את זה? משה! זה לא נשמע כל כך צנוע.

"רוב האנשים חושבים שענווה זה להרגיש 'לא, אני ממש לא טוב', או אם למשל, ציירתי ציור ואנשים אומרים לי שהוא מדהים ואני אומר: 'לא, זה לא ממש ציור טוב'.
צריך להבין את הנקודה - אם עשית משהו נהדר ומישהו מחמיא לך ואתה חש צורך להנמיך את הפרגון אז אתה האגו-מניאק של העולם. למה? כי אתה חושב שאתה ממש ציירת את זה. אתה סבור שכל הכשרונות הם ממך, אבל זה לא הכשרון שלך - אלו מתנות שקבלת.

"אם אתה צייר - לא למדת את כשרון הציור שלך, אלא בורכת בכשרון זה. אם אתה זמר, לא למדת את הכשרון הזה, אלא בורכת בקול ויכולת שירה שכזו. זה הכל מתנות.
לתפוס בעלות על דברים שבורכת בהם, אתה בעצם חונק בכך את הכשרון. ענווה אמיתית היא כח, ואגו זו חולשה. כשהאדם טוען שאלו חוזקים, כישורים וכוחות שלו, מסתבר שהוא מחובר למשהו מאוד קטן. אבל אדם שחש שהוא מחובר לאנרגיה הרבה יותר גדולה - אני שהוא כלי לכישורים עצומים שירדו לעולם - הוא מתחבר לכוחות עשירים ללא קץ וגבול שלא יאמן.

"בגלל זה משה היה כל כך חזק. הוא היה עניו, אבל לא ענווה חולשתית, אלא עוצמתית. ככל שנבין שאני לא הצייר אלא הכח שמעביר, ולא המוזיקאי אלא רק כלי מלא כשרון - כך נהיה ציירים ומוזיקאים של אמת. הציור עובר דרכך, יוצא ממך והופך אותך למשהו עצום. היציאה מהמחשבה המצומצמת שזה הציור שלי להכרה העליונה שנבחרתי להיות חלק מביטוי אלוקי שיורד לעולם דרך הטובים שביננו - בעשותנו זאת אנו חווים הנאה אינסופית".

הפקה ובימוי: עמי טמיר

רוצים תכנים נוספים עם זווית אחרת על יהדות? כנסו ל-jooz.tv

>> במדור הקודם: "כל תורת הקבלה עוסקת בסקס"