פרשת השבוע עוסקת בתרומות אותם מביאים בני ישראל לבניית המשכן. בתחילת הפרשה נאמר מצד אחד "ויקחו לי תרומה", כלומר מדובר בחובה המוטלת על כל אחד מישראל לתת תרומה. מצד שני, בהמשך הפסוק נאמר "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". כלומר, מדובר בנדבת הלב, בפעולה הנעשה מתוך הרצון הטוב של התורם ולא על ידי כפיה וחובה.

שני הממדים הללו, של הנדבה והחובה, הם הכרחיים להקמתו של המקדש וגם לכינונה של תרבות פורחת וצומחת. כדי לקיים תרבות צריך לשתף את מירב האנשים והנשים. בוני המשכן במדבר היו מוכנים לקבל את המתנות הקטנות ביותר, מעט זהב וקצת נחושת, בד וצבע, שמן למאור ובשמים. כל אחד נתן את מה שהוא יכול וכך השתתפו רבים בבניית הפרויקט המשותף, בנין המשכן.

אך אי אפשר לבנות פרויקט רציני ומשמעותי רק על סמך הרצון הטוב של בני אדם. צריך להקים מנגנון מחייב שיבוא לציבור בדרישות ובתביעות. לא ניתן לקיים תרבות, לא ניתן לבנות מקדש ללא השותפות של כולם.

שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, וד"ר אריאל פיקאר, תוכנית בארי מכון הרטמן, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל

>> ללימוד נוסף בפרשה
לפרשה הקודמת, פרשת משפטים: כולנו עבדים
לכל פרשות השבוע