בשבת שלפני ראש חודש אדר קבעו חז"ל לקרוא לצד פרשת השבוע גם את "פרשת החודש", שעוסקת בחגיגת הפסח בליל היציאה ממצרים. פרשה זו היא אחת מארבע פרשות מיוחדות שנקראות בין פורים לפסח.
איך נולד חג? מתי אנו מודעים שחווינו אירוע חריג ומתי חשים אנו בצורך לציין אותו כחג? חג הפסח הראשון נחוג בערב היציאה ממצרים, עוד לפני היציאה ולפני השחרור מעוּלם של המצרים. החגיגה מלווה בתפאורה ייחודית: בשר על המדורה, מותניים חגורים בחגור, דם על המשקוף ואכילה בחיפזון. מה מתוכה יישמר ומה מתוכה ישתנה?
בהמשך הדרך במופעיו השונים של החג בתנ"ך נוכל לעקב אחר ההתלבטויות כיצד לחוג את הפסח ולגלות במפתיע שדווקא בדורות מאוחרים חזרו ישראל אל המנהגים הישנים של צלי ושל בשר כבש, כדי לסייע בשימורה של האווירה האותנטית באותו הלילה המפורסם, ערב יציאת מצרים.
בימינו נולד חג העצמאות. האם מצוות החג היא במנגל ובפטיש פלסטיק או שמא בכובע גרב של פלמחניק או ב"כובע טמבל" של "שרוליק" מהקריקטורות? הדרך בה אנו מעצבים את חגינו מלמדת אותנו על עצמנו; על כמיהתנו לחדַש ולנוח, ועל געגועינו אל הישן ואל המסורת.
שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, וד"ר נח חיות, מנהל מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל