השבוע בתכנית "בכיוון אחר" (ערוץ הידברות), מתארח עורך הדין ד"ר ניסן שריפי, 44, נשוי ואב לשישה. שריפי גדל בשכונת מצוקה, אבל היום הוא ד"ר ועורך דין מצליח. בצעירותו היה מתאגרף מקצועי, ואף היה חבר בתנועת הפנתרים השחורים ולחם נגד עוולות. גם היום הוא מוביל מאבקים שונים, רק בגוון קצת אחר, כמו שמירה על צביון השבת, נגד פרסומות לא צנועות, ועוסק בפעילות להעלאת ספרי תורה עתיקים מארצות מוסלמיות כמו עירק.
"כשבני עולה לתורה, אני קם לכבודו"
"כבר בגיל 6 התחלתי לעבוד", מספר עו"ד שריפי, "עבדתי בסבלות, עבדתי בבניין, טיפלתי בקשישים בגילאי העשרה. עבדתי לאחר הצבא כפועל פשוט במאפייה. לא בחלתי באף עבודה. אני סבור שכל התופעה הזו של עובדים זרים שמביאים אותם לארץ כדי לעסוק בעבודות דחק בבניין וחקלאות, זו תופעה מגונה. צריך שהחבר'ה הצעירים שלנו יעסקו בכך".
באותה תקופה, מה היה הקשר שלך ליהדות?
"כמעט כמו כל בני עדות המזרח, הייתי מעין מסורתי. הייתי נוסע בשבת, אבל מדי פעם הולך לבית הכנסת. הייתי מדליק אש בשבת, אבל משתתף בקידוש".
ואז, דווקא במהלך השירות הצבאי שלך בחיל הים, שאותו אתה מגדיר כחיל מאוד רחוק מיהדות - אתה מתחזק.
"בחיל הים התחלתי לחשוב. בהיותי בלב ים, לפעמים בדרך לפעולה במדינה זרה, חשבתי על כל הבלי העולם הזה. הצלחתי להגיע לתובנה שיש בורא לעולם, שמישהו עליון מנהל פה את העניינים בכל רגע ורגע. ואז התחלתי לחזור בתשובה. קראתי ספרים, ואני נמצא במקום שאני מתחזק מיום ליום, משעה לשעה".
לא היו ספקות או לבטים בדרך? אתה מתאר תהליך מאוד זורם, מאוד חלק.
"אני סבור שמי שמגיע בכוחות עצמו לתובנות הללו - הספקות מהר מאוד מתעמעמים והולכים. למעשה, כל אדם בר דעת יודע שלא ייתכן שאתה ואני, מכונות מאוד משוכללות, נבראנו מכלום, באיזשהו מפץ גדול. זה קשקוש. כל התיאוריות על המפץ או האבולוציה נופצו לחלוטין. העובדה היא שהאמת היהודית היא האמת ששורדת ושרדה במשך אלפי שנים".
אתה נמשך למוקדי כוח - מחובר לוועדות שונות, היית חבר מועצת הרשות השנייה, יו"ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 10 ועוד. מאיפה הדרייב הזה לכוח? נראה שאתה אוהב להשפיע, לשנות. אני יודע שבעבר גם היית מתאגרף.
"נכון. האגרוף יותר קשור לרקע שלי בשכונה. בשכונות מצוקה, מי שלא יודע להשיב מלחמה - אבוד. בהמשך דרכי הוצעו לי כל מיני משרות התנדבותיות. אהבתי את הכוח להשפיע. היה לי כוח להשפיע, ואכן השפעתי. השפעתי המון, אני חושב".
במה למשל השפעת?
"בוודאי אתה יודע, ככתב ותיק בתחום התקשורת, שהצלחתי למגר עשרות רבות של פרסומי תועבה בטלוויזיה. ברוך השם, הצלחתי לגרום לכך שכמעט בכל תחנות הרדיו האזוריות שידרו דברי תורה לפני שבת. עד היום, חלק מהתחנות ממשיכות במנהג הזה. ועוד כהנה וכהנה תכניות שסייעתי להורדתן, כמו 'המורדים', תכניות של כפירה, זימה ותועבה".
נעבור לבן שלך, משה-רזיאל שריפי. קוראים לו "גדול הדור הבא". מתי הבנת בפעם הראשונה שמדובר בעילוי - ראיתם את זה בבית או שהמורים שלו אמרו?
"גם המורים והרבנים שלו אמרו, ושנית, זה ילד שמינקות רצה ללמוד תורה. כשהוא היה בן שנתיים וחצי עברנו דירה לשכונת רמת פולג בנתניה, שהיא שכונה חילונית לחלוטין. היה יום גשום מאוד, ואמרתי לאשתי 'תשמעי, בית הכנסת רחוק מכאן, אני לא אקח היום את הבן שלנו'. יצאתי מהבית והוא התחיל לבכות, כי הוא היה רגיל ללכת איתי כל שבת לבית הכנסת. 'אבא, אני רוצה ללכת איתך'. לא הסכמנו, היה מזג אוויר סוער ביותר. אני חוזר הביתה, והבן בוכה בכי תמרורים. האישה אמרה 'ניסן, הוא לא מסוגל לשתוק. הבטחתי לו סוכריות וממתקים, אבל הוא לא רצה לשמוע'. הוא לא אכל כל אותה שבת, ייבב כל הלילה. רק בבוקר, כאשר קמתי מהשינה ואמרתי לו שהולכים לבית הכנסת למרות שסוער - רק אז הוא הפסיק לבכות".
איך התחושה לגדל ילד כזה בבית?
"תראה, אני לא יודע במה זכיתי. בסך הכל אני אדם פשוט, לא בנם של גדולים. וברוך השם, אני יכול להגיד לך שכשהבן שלי עולה לתורה - אני קם לכבודו. אני מעריך אותו, והוא גם פוסק לי בנושאים מסוימים".
לראיון המלא צפו בתכנית, בראש העמוד.
"בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע. בתכנית הבאה יתארח העיתונאי אורי רווח.
>> בתכנית הקודמת: המסע של הזוג הירשפלד מהנצרות ליהדות
זמני כניסת ויציאת השבת