איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"מאחר ואיני בקיא בנושא כוחות על טבעיים, הייתי מבקש למצות את הכוחות הטבעיים שניתנו לי. כבר ראינו אנשים שבכישרונם, רצונם ויכולותיהם הגיעו לירח ועשו דברים גדולים ועצומים, כך שאין לו לאדם צורך לדבר על כוח על טבעי שאינו בשליטתו. כמו שנאמר: 'ובמופלא ממך - אל תחקור'".

מה אומרת לך המילה "רוח"?
"רוח זו מקבילה לנפש ולנשמה. כל מה שאינו מוגבל בתחומי זמן ומקום, כמו התורה, האמונה, המורשת היהודית - שהם יפים לשעה ויפים לדורות ומקומם בארץ ובגולה, מהתקופה התנ"כית ועד היום. רוח אינה בתוך גטו של איברים, עצמות, כמויות או גבולות. כשמדברים על דמות אנוש לא מתכוונים לצד הפיזי הגשמי, אלא הרוחני. מי שיגיד לך שהוא רק רוחני - אזי הוא מלאך, ומי שיגיד לך שהוא רק חומרי - אז מה מותר האדם מן הבהמה? על פי ספרי הקבלה הגוף הוא הנרתיק של הנשמה. כמו הנדן לחרב - הם זקוקים זה לזה. זהו חוק כלים שלובים".

מה אתה אומר לאנשים ששואלים אם יש אלוהים?
"פרופסור אלברט איינשטיין - גדול אנשי המדע במאה העשרים, העניק את הראיון האחרון שלו לעמוס אילון, שליח עיתון הארץ בארה"ב, במכללת פרינסטון בה חי. אילון שאל אותו: 'האם אדוני מאמין כי יבוא יום וניתן יהיה לגשר בין הדת והמדע? שהרי אנו נוטים לחשוב שעל פי המדע - שהוא רציונלי - אין מקום לאמונה דתית שהיא ביסודה אמוציונאלית'.
איינשטיין חייך ואחרי דקת מחשבה אמר: 'איש צעיר, רשום לפניך - רק מי שהוא איש מדע אמיתי, ולא משנה תוארו, רק הוא יכול להוכיח שחור על גבי לבן כי אין קיום לבריאה בלי מציאות האל הבורא. אין שום סתירה בין הדברים, אלא למראית עין'. ואת הדברים האלו אמר המומחה מספר אחד בפיזיקה, במתמטיקה ובביולוגיה בדורנו אנו ואולי בדורות כולם".

מי האדם שהכי השפיע עליך?
"חמי, אביה של רעייתי, הרב יצחק ידידיה פרנקל. הוא היה הרב הראשי של תל אביב-יפו במשך 14 שנים, וקרוב ל-40 שנה רב השכונות פלורנטין והסמוכות לה. הוא פתח בפני את ליבו ואת זרועותיו ואת ביתו, ולקח אותי כבן עבור בתו היחידה למרות היותי יתום מאב ומאם, חסר פרוטה וללא בית. זה היה אולי ההימור הגדול של חייו, ואני יודע להעריך את המתת שהעניק לי. ראיתי בו שילוב מופלא של אהבה לכל אות בתורה, לכל אדם בישראל ולכל רגב מעפרה של ארץ ישראל. דרכו הרבנית, שהיתה קירוב לבבות ומיזוג בין עדות ושבטים והשקפות עולם, להפוך את כולם למשפחה אחת - היא הדרך שאימצתי".

הרב לאו ונשיא סלובניה-חיתוכים רק הרב לאו
הרב לאו. לא מנהל את ספרי החשבונות של אלוהים | צילום: Reuters

מתי אתה מאבד אמונה?
"אני לא מאבד אמונה. אם עברתי את מה שעברתי - אבי נלקח לטרבלינקה בהיותי בן חמש וחצי, ואמי נספתה כאשר הייתי בן שבע וחצי - והיום אני מבקש בכל לילה 'והאר עיניי פן יישן המוות', ומדי בוקר פוקח עיניי ואומר 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'. אם אני עושה זאת, ואני עושה זאת - אין שום צ'אנס שאאבד אמונה".

מה היית בגלגול הקודם?
"על פי מקורות הקבלה, שאינני בקיא בה, ישנו גלגול נשמות ואם זו תורת הקבלה האמיתית - אני מאמין באמונה שלמה. אבל אין בפי מענה לשאלה מה הייתי אני בגלגולי הקודם. איני יודע".

מתי השתנו חייך?
"ב-11 לאפריל, 1945, ועל פי התאריך העברי - כ"ח בניסן תש"ה, כאשר הצבא האמריקאי בראשות הגנרל פאטון פרץ את שערי המחנה בוכנוואלד, ואנחנו יצאנו משיעבוד לגאולה וממוות לחיים. היום של השחרור נחשב בעיניי כיום ההולדת שלי ואני סופר מאז שנות חיים. הייתי הניצול הצעיר ביותר בבוכנוואלד, טרם מלאו לי שמונה, והיום הזה הוא כמו לידה מחודשת בעבורי".

מה מחזק אותך ברגעי משבר?
"האמונה שאף פעם איני לבד, וגם כאשר ישנם דברים שאינם מובנים לי - וישנם כאלו - אין זה סותר את העובדה שיש בורא עולם, ומבחינתי הוא גם אלוקי ישראל, דיין אלמנות ואבי יתומים. כך שגם אם לא כל דרכיו נהירות לי - הוא אינו חייב לי דין וחשבון ואני איני מנהל ספרי החשבונות שלו".

איך נראית השבת שלך?
"בלי טלפון, בלי רדיו, בלי טלוויזיה, בלי עיתון. יום של שקט. שלוש סעודות השבת, זמירות, דברי התורה והכינוס של חלק מהמשפחה לאור נרות השבת הדולקים; זמירות 'שלום עליכם' ו'אשת חיל' והקידוש - כל אלה אחרי 'לכה דודי' וקבלת השבת בבית הכנסת. זו חוויה שמצפים לה כל השבוע כולו, וגם אם היא חוזרת על עצמה מדי שבוע, לא נס ליחה ולא פג טעמה. בשבת אני חש ניתוק חלקי, וחי בתחושה של המרת חיי שעה - בחיי עולם".

הרב ישראל לאו
לאו. לא רוצה להיות מיליונר | צילום: עודד קרני

מי היה המורה הרוחני שלך?
"היו לי כמה, אך מי שהיה הקרוב לי ביותר היה הגאון, גדול הפוסקים בירושלים, הרב שלמה זלמן אויערבך. בהלווייתו נשאלתי בשידור רדיו מיהו האיש הזה שרק הבוקר נפטר - ושלוש מאות אלף איש מלווים אותו בדרכו האחרונה? עניתי שזו אחת מבעיות הניכור בחברה שלנו: ששומעים על איש כמוהו רק לאחר מותו, ולא מכירים אותו במהלך 87 שנות חייו. הוא היה מורה הדור, גאון מופלא, כמו הגאון מוילנה. הוא היה מקובל על כל חוגי היהדות ללא הבדל - אשכנזים ומזרחיים, תימנים, חסידים וליטאים, חובשי כיפות שחורות וכיפות סרוגות. זהו דבר נדיר בקרב החוגים הדתיים. הוא לא עירב שום שיקולים פוליטיים באף אחת מהלכותיו, גידל עשרה ילדים בדירת שני חדרים קטנה וצנועה ולא נזקק לדבר ולא ביקש מאום. הפעם היחידה בחיי שקרעתי את גלימת הרבנות שלי לאות אבל היתה עם פטירתו. צעדתי בגלימה קרועה אחריו, כבן שמתאבל על אביו".

מהי התכונה הרוחנית הבולטת של אישתך?
"טביעת עין על בני אדם. כאשר נכנס אדם חדש לבית, נדמה לי שיכולתה להכיר אותו - חכמה יותר, נכונה יותר ועמוקה יותר משלי".

מאה מליון דולר ולא לראות את המשפחה משך חמש שנים. לוקח?
"מה אני אעשה עם כל הכסף הזה? אוכל פעמים בכל ארוחה? אנעל מגפיים מעור קרוקודיל? אלבש שתי חליפות של ורסאצ'ה אחת על השנייה, באקלים של תל אביב? אגור בבית יותר גדול מכפי שאני צריך? איני יודע מה הייתי עושה עם הכסף הזה - מה שאני עושה עם בני משפחתי אני יודע. אני מחבק אותם".

איזו יצירה מעוררת בך השראה?
"אין דבר שישווה לתנ"ך, בצד העיוני, הספרותי והמקודש. בילדותי התרפקתי על ספר 'הלב' של דה אמיצ'יס, וידעתיו כמעט בעל פה. אני מאד אוהב שירה ומוזיקה חסידית, ואני מתרפק בגעגוע על שירי ארץ ישראל היפה מתקופת קום המדינה. חבל שמשמיעים אותם רק ביום הזיכרון לחללי צה"ל".

הרב ישראל מאיר לאו הוא רבה של תל אביב-יפו ויו"ר יד ושם. בין השנים 1993-2003 שימש כרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. לפני שנתיים פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "אל תשלח ידך אל הנער". בשנת תשס"ה זכה בפרס ישראל על מפעל חיים. מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשמונה.