תיקון ליל שבועות

האגדה מספרת כי בלילה שלפני מתן תורה, נרדמו בני ישראל עד שעה מאוחרת במקום לצפות בהתרגשות לקראת המעמד המרגש וכי הקב"ה נדרש להעיר אותם בעזרת קולות וברקים. כ-"תיקון" לאותו חטא קדום נהגו בני ישראל ללמוד לאורך כל הלילה שבין ערב חג שבועות ליום חג שבועות בו קוראים בבית הכנסת את "עשרת הדברות" זכר למעמד הר סיני.

סיבה נוספת למנהג זה מגיעה מספר הזוהר, שם מופיעה המילה הארמית "תיקון" – שפירושה בשפה העברית – "קישוט". הרעיון מאחורי הלימוד הוא שהוא מקשט את הכלה, הלא היא התורה, לקראת החופה עם החתן – אליו משולים בני ישראל, בעת קריאת "עשרת הדברות".

>> כניסה ויציאת חג השבועות המעודכן

>> זמני כניסת שבת מעודכנים

קריאת מגילת רות

בנוסף לקריאת התורה, אותה קוראים בבית הכנסת לכבוד חג השבועות, מסורת משכבר הימים ברוב הקהילות לקרוא גם את "מגילת רות" ויש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שסיפור המגילה מתרחש בתקופת קציר החיטים כשרות בעצם פוגשת את בעז בשדה. סיבה נוספת היא מכיוון שדוד המלך מיוחס לצאצאיה של רות המואבייה, עליה מסופר במגילה, ואילו במתן תורה קיבלו בני ישראל את הציווי להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".

עוד סיבה, נפלאה לא פחות, היא להראות את הערך האוניברסאלי של התורה ומצוותיה, שכן רות המואבייה לא נולדה כחלק מעם ישראל ועדיין ברגע שהחליטה שהיא רוצה לקבל על עצמה את התורה וערכיה, היא הפכה להיות אחת מחוליות השרשרת המשמעותיות במסורת היהודית. כל זאת מקבל משנה תוקף כשמתייחסים לעובדה שהיא השתייכה לבני מואב, שנחשבו לעם אכזרי ואויב גדול של עם ישראל באותה תקופה.

אכילת מאכלי חלב ודבש

בין מצוות ומנהגי חג השבועות ניתן למצוא גם אכילת מאכלי חלב ודבש, זאת למרות ההנהגה הרווחת כי לכבוד חגים יש לאכול דגים, עוף ובשר. המקור למנהג מתייחס לפסוק בשיר השירים הממשיל את התורה לדבש וחלב ("דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵך") כדי לבטא כמה הם מתוקים.

עוגת גבינת שמנת והדרים
עוגת גבינת שמנת והדרים | צילום: ענבל לביא, אוכל טוב

סיבה נוספת למנהג היא מפני שלאחר שבני ישראל קיבלו את התורה לראשונה, הם נחשפו להלכות שחיטה ודיני אכילת בשר שדרשו הכנות מרובות. מכיוון שהם לא היו ערוכים לכך, הם אכלו מאכלי חלב שלא דורשים את כל ההכנות האלה שהיו מצווים עליהן לראשונה ולכן נשתמרה המסורת לאכול בחג זה מוצרי חלב.

קישוט הבית ובית הכנסת בצמחייה ירוקה

עוד מנהג עתיד שהשתרש בקהילות ישראל הוא קישוט הבית ובית הכנסת בירק. גם למנהג זה יש כמה מקורות. הראשונה הוא האגדה המספרת שהר סיני לבלב ופרח לכבוד מעמד מתן התורה ואנו מקשטים את בית הכנסת והבית לזכר "מתן התורה" שאנו עורכים במהלך החג כשאנו מקריאים את עשרת הדברות. סיבה נוספת היא סמל לביכורים ולצמחייה המתחדשת שמבטא את החיבור של החג עם עולם הטבע.

ביכורים – אז והיום

בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו ישראל, ובמיוחד החקלאים שבהם, לעלות לרגל ולהביא לבית המקדש את ביכורי הגידולים שלהם כאות תודה לאל על שהעניק להם את הארץ.

גלויה, ביכורים
גלויה, ביכורים | וידאו WMV: קרן שביט

כיום, כשבית המקדש איננו, ההתיישבות החדשה בארץ ישראל אימצה את המנהג ובמושבים, קיבוצים וכפרים רבים עורכים "טקסי ביכורים" הכוללים שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים. טקסים אלו נהוגים גם במוסדות החינוך לגיל הרך ברחבי הארץ, המבקשים מהילדים להגיע עם חולצות לבנות ועם טנא המכיל את פירות העונה לכבוד החג.

חג המים

מנהג קדום שהיה מקובל ביהדות צפון אפריקה היה לשפוך מים איש על רעהו בחג השבועות. לאורך השנים המנהג התפתח וקיבל צורות שונות וסיבות שניתנו לו: יש שייחסו זאת לעובדה שהתורה נמשלה למים כי גם המים וגם התורה הם מקור החיים, יש מי שחשבו שזה בגלל שהאנשים היו עייפים לאחר שנשארו ערים כל הלילה בתיקון ליל שבועות וכך היה נהוג לעורר אותם, יש מי שייחסו את זה כזיכרון לטל התחייה שירד על בני ישראל במעמד הר סיני. כך או כך, לאורך השנים היו גם הרבנים שהתנגדו למנהג וכיום הוא מזוהה יותר כמנהג עממי של קרבות מים בין ילדים, הנפוץ בתנועה הקיבוצית בפרט וברחבי הארץ בכלל.