"ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש, עין תחת עין, שן תחת שן", מצווה עלינו התורה. ואמרה לועזית מפורסמת אחרת מציעה לנו "אל תתעצבנו - תתנקמו". ובכן, עכשיו מסתבר שכל העסק הזה של פייבאק הוא אולי מספק צורך מיידי, אבל לטווח הארוך מזיק לנו - גם לחיים וגם לכיס.
מחקר חדש שפרסם ה-"Economic journal" טוען כי מי שמחזיק במוטו לחיים של עין תחת עין הוא אדם הרבה פחות שמח והרבה פחות מצליח מאחרים, גם כלכלית.
אנשים ששומרים טינה ומחפשים נקמה נוטים להיות בעלי מעגל חברתי קטן, פחות מאושרים ובמקרים רבים גם חסרי עבודה. לעומתם, אנשים שמגיבים לשליליות דרך מעשים חיוביים, נוטים להרוויח משכורות יותר גבוהות, להיות מוקפים באנשים ובכלל, להרגיש מבסוטים מהחיים.
המחקר בוצע בגרמניה על ידי פרופסורים לכלכלה, שתשאלו כעשרים אלף שכירים בנוגע ליחסי הגומלין בניהם ובין מקום העבודה שלהם. מסקנות המחקר היו ברורות: אנשים שמחזיקים בגישה הנוצרית של "להגיש לחיים את הלחי השנייה", כלל לא מרגישים מנוצלים אלא להיפך - הם מלאי סיפוק מהדברים שהם עושים.
השכירים שומרי הטינה לעומתם, לא מרוצים ממצבם המקצועי, מתמרמרים מעבודה מאומצת, ויש להם מעט חברים. מסתבר כי אנשים שמוותרים על תחושת הנקמה הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר - וגם מרוויחים יותר כסף בתלוש המשכורת.
קחו דוגמא למשל מעינת שרוף, שאמרה לנו שהייעוד שלה בחיים הוא רק לשמח ולעשות טוב
ואם אתם מחפשים דרך טובה להשתחרר מכל הטינה הזאת - תתחילו להיות דבילים