כשהעורכת של העיתון המקומי מבית 'ידיעות אחרונות' ביקשה מהעיתונאי הצעיר, קובי לוי, לצאת לסמינר יהדות ולעשות כתבת תחקיר על 'שוק ההחזרה בתשובה' ו'שטיפות המוח' לכאורה, היא לא שיערה שהסוכן הסמוי שלה יחזור בתשובה בעצמו. אבל זה בדיוק מה שקרה.

בתוך זמן קצר עזב קובי לוי את 'ידיעות' והפך להיות דובר רהוט של בורא עולם. מאז ועד היום הספיק לכתוב חמישה עשר ספרי פרוזה, לערוך את 'יתד נאמן', לכתוב טורים בעיתונות החרדית והכללית, וגם להגיש תכנית ברדיו 'קול ברמה' בשם 'חכמים בלילה'.

הוא משמש חבר מועצת העיר נתניה, עומד בראש מוסדות חינוך לבנים ולבנות, מנהל תנועת רווחה וחינוך, ובעל ארגון חסד שמחלק אלפי סלי מזון למשפחות נזקקות. אבל אם תשאלו אותו מיהו ומהו, הוא יענה: בראש ובראשונה - אברך.

באמת אברך או שזה סתם מטבע לשון או מן סיסמה כזאת?
"בוודאי, קודם כל אברך. מאז עמדתי על דעתי, הבנתי שנזר הבריאה של הקב"ה זה אברך. כשאני חזרתי בתשובה הבנתי שהדבר הכי חשוב בעולם הוא ללמוד תורה. ומה שאני עושה זה ללמוד כל יום וכל לילה, לפעמים גם ימים ארוכים שבהם אני לא כותב, לא משדר ולא עובד -  לומד ימים שלמים ממש. ואני חושב שכל הסייעתא דשמיא, כל התקציר שהצגת על מעלליי - כל ניצול הזמן שיש לי, אני חושב שהוא בזכות לימוד התורה.  

"אשתי פעם התקשרה אליי כשהבת שלי קיבלה שאלון שבו היתה צריכה לכתוב מהו עיסוק האב. היא שאלה אותי: 'בתור מה להציג אותך: עיתונאי? חבר מועצת העיר? שדרן רדיו? סופר? מה להגיד לילדה?'. אמרתי לה: 'מה השאלה? אברך'. קודם כל אברך. אחר כך באים כל שאר הדברים הנחמדים".

בוא נחזור אחורה. איזה מן עיתונאי אתה היית?
"תראה, אני לא הייתי שופך דם במובן הגס של המילה. אבל כשקיבלתי הנחיה, ידעתי לכתוב מאוד מושחז וחריף. במקרה המפורסם, שמופיע בספר הראשון שלי 'השאלה. התשובה. העיתונאי', שם נשלחתי להביא דם, כפשוטו. לתעד איך החרדים שוטפים לחילונים את המוח ומחזירים אותם בתשובה".

והלכת באמת במגמה לעשות את זה?
"בהחלט. אתה יודע: כתב צבע - הכתבה כתובה לו כבר בראש. אתה מכיר את זה, נכון? אתה עיתונאי. הכל כבר נמצא בראש. אתה רק מחפש כמה דמויות שיתנו לך את הצבע הכללי, וכבר הכתבה כתובה. ובאתי לשם כדי לרחרח ולראות מי הדמויות. אני חייב לומר לך שבשניות הראשונות הייתי המום. נכנסתי ללובי המלון 'גני צאנז' בנתניה, התיישבתי על איזו כורסה. אני מסתכל ורואה נשים מאוד מכובדות, אתה רואה שהן מדברות דברים של טעם. גברים מכובדים עם תיקי ג'יימס בונד. והתברר שזה סמינר לאקדמאים. הנשים היו מורות מתל-אביב, מכמה בתי ספר. בעליהן היו אנשים חשובים, כמה מהטכניון".

לא האנשים שציפית לראות שם.
"לא. אני הייתי באווירה של רוחות רפאים וגלגולי נשמות".

בכיוון אחר: קובי לוי (תמונת AVI: mako)
מעיתונאי הפכתי ליהודי מאמין. קובי לוי | תמונת AVI: mako
מה בעצם קרה שם? היית מוכן להקשיב?
"תכננתי להכין כתבה בת 3,000 מילים, דאבל ספרֵד גדול, צבע... אבל מצד שני הייתי באמת חייב לשמוע מה קורה כאן, כחלק מהתיעוד. אני לא צריך לספר מה עושה סמינר של 'ערכים' לבן אדם אינטלקטואל. אדם בא בתור אקדמאי, משכיל, חושב שהוא יודע, קרא ספרים, למד פילוסופיה, והנה הוא בא לסמינר יהדות, רואה קבוצה של דוסים נחמדים, מאוד סימפטיים, מדברים רהוט... אבל הוא לא אוחז שהם יודעים מעבר למה שהוא יודע. ואני חושב שהבום העל-קולי שהוא מקבל יוצר אצלו זעזוע. כל מי שיש אמת בלבו, פשוט מקבל את התורה כנתינתה מסיני".

ספר באמת מה היו הבוּמים הראשונים שבעצם הדהדו לך.
"אני חושב שהקדימון של הרב מרדכי נויגרשל, והמשיך אותו גם הרב משה גרילק, האמירה שלהם כי 'אנחנו נוכיח לכם שהתורה היא מסמך אלוקי אמיתי. יד אדם לא נגעה בו. נוכיח לכם את זה צעד אחרי צעד'. אני מביט בשניים הללו, ואני חושב לעצמי: 'רגע, הם רציניים? מסמך אלוקי?!'. זה תפס אותי, כי הביטחון העצמי שהם שידרו, והעובדה שאכן צעד אחרי צעד אתה רואה את הדברים מוכחים, בייחוד בהרצאה אחת מרשימה ביותר בשם 'אל כשל'. זה היה לפני 28 שנה, והיום ההרצאה מרשימה עוד יותר".

אז באיזו הרגשה יצאת משם בעצם, מכל הסמינר?
"יומיים אחרי תחילת הסמינר, זה היה בחנוכה, מודיעים לי שיש טלפון. ואני אמור לרדת מאולם ההרצאות, ועל הקו היתה עורכת העיתון, יהודית יהב שמה - עד היום היא עורכת בידיעות אחרונות. והיא אומרת לי: 'קובי, אתה יודע שאתה צריך כבר להגיש את הכתבה. תשלח אותה במונית, אני כבר מחכה לה'".

ואתה אמרת לה: את מפריעה לי באמצע ההרצאה?
"באותו הרגע אני שותק. אני שומע אותה נושמת עמוק ושואלת: 'קובי, אתה שומע אותי?', ואני עונה: 'כן, כן, אני שומע אותך'. אז היא אומרת לי משפט פנטסטי, ממש דרמה. היא אומרת לי : 'רק אל תגיד לי שחזרת בתשובה'. היא הריחה. ואני אמרתי לה: 'לא, לא חזרתי בתשובה. אני רק צריך זמן להכין את הכתבה. היא לא תהיה מוכנה השבוע. תחפשי חומרים אחרים למלא את החלל'. בסוף הכתבה נכתבה חודש אחרי כן".

ומה כתבת שם?
"אני זוכר את עצמי מאוד מתבטל. בדרך כלל אני כותב מהר מאוד, בספיד. אבל כאן הרגשתי שאני לא יכול לכתוב כמו עיתונאי. אתה כבר לא עיתונאי, אתה אדם מאמין, אתה יהודי מאמין. קרה לך משהו. אתה לא יכול להשתולל. והתחבטתי המון".

לצפייה בתכנית המלאה צפו בראש העמוד. התכניתבכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע.    

>> בתכנית הקודמת: הרב שלמה בניזרי