"לא ציפיתי להיות עצוב מהמוות של מייקל ג'קסון. לא שאני קר לב, אבל תמיד חייתי בפחד שמא המוות שלו קרוב. היו יותר מדי פעמים שהוא יצא מחדרים עם רופאים צמודים, אחרי שהתלונן שהרגל או הגב או הצוואר כואבים לו, וכולו חלש וסחרחר. לא הייתה שום דרך בה גוף כזה יכול לשרוד כאלה התקפות שגרתיות", כך כותב הרב שמואל (שמולי) בוטח בפוסט מיוחד באתר הרשמי שלו, שמתייחס למותו של מלך הפופ, שהיה תלמידו הנאמן של הרב וחברו הקרוב והצמוד במשך שנתיים תמימות.
"אז אחרי שהתחננתי בפניו שיוותר על הרעל, החלטתי להתרחק מהעתיד הבלתי נמנע שלו באמצעות תחושה של כעס (...) הוא, האיש שהשקעתי שנתיים מחיי כדי לעזור לו להיגמל, התייחס אליו כאילו אני מטרד רק משום שהעזתי לדחוק בו לתקן את הקיום המנופץ שלו. לא, אני לא אבכה. זה לא מגיע לו".
בוטח, המכונה על ידי רבים כ"רב של אמריקה" הוא איש בן 40, נשוי ואב לשמונה ילדים, שאוחז בתוכנית רדיו מצליחה, 16 ספרים שהפכו לרבי מכר, טורים סנסציונים בעיתונים, בלוג פופולרי, אתר אינטרנט הנושא את שמו ואפילו תכנית ריאליטי משלו – "Shalom In the Home", בה הוא דוהר ברחבי ארה"ב בקרונוע המחובר למשאית, מרעיף עצות על הורים מיואשים ומחנך דרדקים זבי חוטם להתנהג כמו בני אדם. בשעות הפנאי שלו הוא מתרועע עם חבריו הטובים, אורי גלר, רוזאן בר והווארד סטרן, ומרבה להשתלח פומבית בסלבריטאים אחרים כמו מדונה, בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה.
בוטח, כאמור, שימש כרב הצמוד והאישי של מייקל ג'קסון, והשניים הפכו לחברים בלב ובנפש. הם ייסדו יחד את ארגון הצדקה העולמי "Heal the Kids", העבירו הרצאות ברחבי ארצות הברית, הילדים שלהם שיחקו יחד (תחת פיקוח צמוד של כבוד הרב כמובן) ומייקל אף הקפיד לסייע לילדיו כשהסתכסכו עם ילדים אחרים בבית הספר.
"כשבני מנדי היה בגיל 8", כותב שמולי, "הוא ליווה אותי ואת מייקל למסעדה כשרה במנהטן. מנדי ניסה להזמין, אבל המלצר התמקד יותר במבוגרים. מנדי הרגיש שמתעלמים ממנו וחזר על ההזמנה שוב ושוב. מייקל שמע אותו והפריע למלצר: "סליחה, אבל הילד הזה מנסה להזמין, אתה יכול בבקשה להקשיב לו?". לא בדיוק משהו שמצפים מסופר סטאר, הא?".
"החיים שלו בסכנה גדולה"
בתקופת משפטו המתוקשר של ג'קסון ניתן היה לשמוע את בוטח מגן בלהט על חברו וטוען: "מייקל אינו פדופיל!". אלא שבוטח הסתכסך עם מייקל בשנת 2001, אחרי שחטף ביקורת כבדה על הדברים שהשמיע נגדו בפומבי. "לא רציתי לראות אדם יקר לי מתדרדר", אמר אז בוטח, "אם הוא לא ישיג לעצמו עזרה, הוא ירחיק את כל מי שנמצא בחיים שלו, ולא יכולתי לתת לזה לקרות. מייקל נפטר מכל האנשים סביבו שנתנו לו עצות צלולות, כי הוא שונא שמאתגרים אותו - הוא מלך הפופ ולכן חושב שהוא חסין לביקורות".
בראיון שהעניק לרשת CNN כבר בשנת 2004, הביע שמולי חשש שמא חייו המתדרדרים של ג'קסון ייקטעו מוקדם מדי כדוגמת אלביס פרסלי וג'ניס ג'ופלין. "החיים שלו בסכנה גדולה", אמר אז, "הוא עוד לא קלט שהוא חייב לבצע שינויים גדולים".
בימים אלה כותב בוטח את הספר "מלך של ממלכה ריקה: בתוך נשמתו של מייקל ג'קסון", שמבוסס על יותר מ-30 שיחות מוקלטות שניהלו השניים. "רק כשהלכתי אחורה ושמעתי שעות של שיחות שמייקל ואני ניהלנו, כדי שאוכל לכתוב ספר שיחדור אל תוך הנשמה שלו - רק אז הדמעות זרמו. כן, כעסתי עליו. הוא בזבז את חייו. הוא חי בצורה רשלנית והשאיר את ילדיו יתומים (...) הוא לא היה מושלם, אשם בחטאים רציניים שאין עליהם מחילה אולי, אבל הוא היה מעונה. זה לא תירוץ, אבל האם זה מבטל את כל ההשראה שהפיח באחרים?".
בוטח, אגב, מתנגד נחרצות ללווית מגרש הכדורסל של מלך הפופ, וחושב שצריך להיפרד ממייקל בטקס שקט, מכובד ודתי ולהתמקד יותר במחוות השקטות שביצע מאשר באלבומים שמכר. "המוות של ג'קסון היא טרגדיה אמריקאית", הוא כותב בפוסט אחר. "בין אם נכיר בזה או לא, האובססיה שלנו עם מייקל ג'קסון, ההתלהבות שלנו מכל פרט ופרט בחייו, נובעת מהעובדה שהוא ייצג מיקרוקוסמוס של אמריקה (...) הוא תמיד היה הגירסה המוקצנת של עצמנו, ודחס לחיים הקצרים והטעונים שלו את כל המוזרות וההפקרות של תרבות שמקדשת תשומת לב במקום אהבה, מעריצים במקום משפחה, גוף לפני נפש והנאות חומריות לפני הארות רוחניות. אני מתפלל שמותו של מייקל לא יהיה לחינם, ושנראה חזרה המונית, אפילו בקרב סלבריטאים הוליוודים, לערכים רוחניים ומשפחתיים שהכרחיים לחיינו בעולם הזה".
"עם כל היופי שבנשמה שלך, מייקל, עכשיו כשאתה בגן עדן אני שואל אותך – למה? למה אתה כבר לא פה? למה דפקת את החיים שלך? למה לא יכולת למצוא אושר בלי משככי כאבים? (...) איך יכולת להבטיח שלא תהיה יותר לבד עם ילדים, ואז להיעצר בפעם השנייה באשמה של תקיפה?", מסיים בוטח את דבריו. "לא רציתי להרגיש שום דבר, רציתי לכעוס ולא לסלוח לו לעולם, אבל היה בו משהו מיוחד - סופרסטאר שהיה יכול לשבת בצניעות ליד שולחן שבת ולגרום לאחרים להרגיש חשובים (...) אני מתגעגע אליך, מייקל. תמיד האמנתי שיום אחד עוד נשלים, שתרים לי טלפון ותגיד שאתה מתחרט שלא שמעת בעצתי הפשוטה לקחת את עצמך בידיים, שנשב שוב סביב שולחן שבת והילדים שלנו ישחקו ביחד - וכולנו נצחק".
מה זה בדיוק הילינג יהודי, ואיך התקשור עם אבות אבותינו יכול לגרום לנו להאריך ימים?
תשובת השבוע: מה עומד מאחורי הצופן התנ"כי ולמה המדע לא מקבל אותו?