רגע אחרי תחילת השנה החדשה וערב יום הכיפורים - המסורת היהודית דורשת מאתנו לערוך את מנהג הכפרות, שמטרתו לנקות את הנפש ולכפר על המעשים הרעים לפני היום הקדוש בו נקבע גזר דיננו לשנה הקרובה.
מה עושים?
לוקחים תרנגול עבור כל אדם (תרנגולת לאישה) ואומרים נוסח שמבקש שהתרנגול ילך לשחיטה ותמורתו האדם ימשיך לחיים טובים וארוכים. בדרך כלל התרנגול ניתן לאחר מכן לעניים או נמכר על מנת שהתמורה תיתרם לעניין. סכום זה נקרא "פדיון כפרות". כיום, יש מי שמשיקולי צער בעלי חיים מקיימים את המנהג בדג או ישירות בסכום כסף.
>> הכנסו לזמני כניסה ויציאת שבת המתעדכנים מידיי שבוע
ממתי זה התחיל?
למנהג עצמו יש כמה שורשים קדומים. ראשית – טקס השעיר לעזאזל שבוצע ביום הכיפורים בבית המקדש. בטקס הקדום היו משלחים שעיר למיתה בכדי לכפר על עם ישראל.
מקורות לטקסים דומים ניתן למצוא במצרים העתיקה ובתרבויות זרות נוספות, מה שהוביל בהמשך לפולמוס פנימי בין הרבנים האם מדובר במנהג חשוב או לחילופין בשטות או עבודה זרה.
לאחר חורבן בית המקדש וביטול טקס שילוח השעיר, חכמי ישראל מצאו לנכון לשמר את הרעיון ולהנהיג את פדיון הכפרות. מקורות המזכירים את המנהג אפשר למצוא כבר במאה ה-6 בבבל, מה שמקרב את השורשים לתקופת התלמוד. העשירים בתקופה הקדומה היו מבצעים את הטקס עם בהמה, עליה סמכו את הידיים שלהם כמו בטקס הקרבת קורבן בבית המקדש.
איפה נהוג?
מקורות לטקס הכפרות אנחנו רואים הן ביהדות ספרד והן ביהדות אשכנז. אל יהודי תימן לא הגיע מנהג זה.
מה אומרים?
תחילה אומרים רצף פסוקים מספרי תהילים ואיוב בזמן שמחזיקים את מושא הכפרה ביד ימין:
"בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִוילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כפֶר".
לאחר מכן מסובבים את התרנגול / הכסף / הדג מעל הראש ואומרים שלוש פעמים:
זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה (או: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה), וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:
>> ומתי נכנסת אצלכם שבת? הכנסו לזמני כניסה ויציאת שבת המעודכנים