אין תמונה
קשת רחבה של רוחניות, דת, ניו אייג', אמונה ותפילה. הבמאי אורי גרודר

גדולי הפילוסופים ואנשי הדת בעולם דיברו, ניתחו והסבירו מהי אמונה. רבי נחמן מברסלב כתב "מוטב להיות פתי המאמין לכל דבר, מאשר ספקן שאינו מאמין לדבר - אף לא לאמת". הבמאי אורי גרודר החליט לעסוק באמונה דרך עדשת המצלמה.

"האמונה שלי" היא סדרה בת 12 פרקים בערוץ 1. כל פרק עוקב אחרי דמות ישראלית ייחודית ומעניינת ברחבי העולם, מיוסי גינסברג, מחבר הספר "בחזרה מטואיצ'י", ועד משה גניש, מארח הוליסטי בעל תשובה מהגליל. הסדרה שצולמה ברחבי העולם במשך חמש שנים לא חוסכת מהצופה שאלות עמוקות בנושא האמונה: מהי תכלית החיים? מה תפקידנו בחיים? איך אנחנו חיים בעולם רוחני, עמוק, מלא זוויות והשקפות עולם? ואיך כל זה משפיע על חיי היום יום שלנו?

כל אחת מהדמויות מספרת ומראה את השקפת העולם שלה בזוית שונה, בקשת רחבה של רוחניות, דת, ניו אייג', אמונה ותפילה. מעניין לראות דמויות כה ייחודיות שעולמן הרוחני ניכר עד כדי כך בחיי היום יום שלהן.

"האמונה שלי" מיוחדת לא רק בתוכן, אלא גם בצורה. הצילום, הבימוי והעריכה מכניסים את הצופים למימד רוחני כבר לאחר כמה דקות של צפייה. הראיונות העמוקים משולבים בעולם ויזואלי עשיר, שנותן הרגשה של חוויה רוחנית עמוקה והתקשרות עם בורא עולם. כל פרק מלווה במוסיקה מקורית בביצוע אומנים בולטים במוסיקה היהודית האלטרנטיבית, כמו עדי רן ויאיר גדסי.

למרות הסקפטיות והציניות שמאפיינות את הדור שלנו, הסדרה לא מאפשרת לצופה לגלוש לרובד רדוד, ומעבירה אותו בעניין רב לחוויה מהנה ועמוקה ולחיפוש האמת בתוכו.

אין תמונה
"יצאתי לחקור את הנושא כדי להבין יותר את עצמי ומשפחתי"

אורי גרודר, במאי וצלם הסדרה, הינו בעל תשובה וחסיד ברסלב. הוא מספר על לידת הסדרה:

"התחלנו לעבוד על הסדרה בפועל לפני כשש שנים. מבחינה אישית כיוצר עברתי במהלך עשר השנים האחרונות תהליך של חזרה בתשובה והתקרבות ליהדות. העולם ממנו הגעתי היה חילוני לגמרי, הייתי צלם ביחידת צילום בצבא ולאחר מכן למדתי קולנוע באוניברסיטת ת"א ועבדתי בתעשייה בארץ ובעולם. ההשפעות על חיי והסרטים שביימתי נבעו מתוך עולם תרבותי חילוני וחופשי. יצאתי לחקור את הנושא כדי להבין יותר ולנסות לשייך את עצמי ומשפחתי אישית לאחד הזרמים, וכך התחיל בעצם הרעיון".

איך ניגשים למשימה הזו, להעביר רוחניות דרך המסך?
"סדרה כזאת מביאה אל המסך תכנים שלא מרבים להתעסק בהם בטלוויזיה. לצערנו הרב, מלבד כמה נקודות אור קטנות רוב החומר המשודר היום לצופים הופך את הצופה לפאסיבי, הרבה עיסוק במציצנות, תחרות וחיצוניות. נושאים פילוסופיים, משמעות החיים ותכליתם, לכאורה לא מעניינים את הציבור.
"לדעתי, בפועל כולם רוצים יותר תכנים עמוקים ורוחניים אבל לא נותנים להם אותם. זה כמו לאכול ג'אנק פוד - זה טעים, אבל כל הזמן רק לאכול כזה אוכל מביא לחוסר איזון בריאותי ולניוון. השאיפה שלנו הייתה להכניס קצת ויטמינים ומזון בריאות לתפריט של הצופים".

איך בחרת את הדמויות לסדרה?
"הבנו שעלינו לחפש אנשים עם צד ניו אייג'י אבל גם פרקטי. ההוראה שלנו לתחקירנים ולכל מי שהציע דמויות לסדרה (אפילו אבא שלי שיחיה עזר) זה למצוא דמויות שלא רק מדברות על אמונה, תפילה, גאולה ומשמעות החיים, אלא ממש עושות עם זה משהו בפועל בחייהן האישים והמקצועיים. שלא תהיה רק חבורת דברנים אלא גם אנשי מעשה. נראה לי שהצלחנו למצוא אנשים עם דיבור רהוט, לא משוגעים אלא אנשים מן השורה שגם חיים אמונה ברמ"'ח אבריהם.
חיפשנו אנשים מכמה קצוות - מדע, ניו אייג' ויהדות על כל גווניה הצבעוניים - כדי להעביר את המסר שכולם בעצם אומרים אותו דבר דרך משקפיים בצבע שונה".

הצלחת ליצור שפה קולנועית מיוחדת במינה בסדרה הזו, שמתאימה לתוכן אותו היא מנסה להעביר.
"חשבתי רבות על האופי והסגנון של הסדרה לפני שיצאנו לדרך. היות והנושאים כבדים, היינו צריכים למצוא שפה צעירה ומאתגרת, שגם נותנת לצופה לחשוב על מה שהוא רואה ושומע, וגם לא תשעמם אותו לרגע. בצילום למשל הקפדתי על פריימים אלכסוניים, דבר שנותן תחושה של משהו שונה מול העיניים, ממש כמו התוכן השונה. באלכסון יש גם כניסה פנימה למרכז הריבוע, ויש בזה רצון להגיע בתת מודע לנקודת המרכז למקור.
"בעריכה עבדו איתי איל צרפתי ובמיוחד עודד פרבר, שהראש היצירתי שלו הרחיב את האופקים שלי. הוא הביא ממש שיטת עריכה מיוחדת לכל דמות, עם הקפאות תמונה, שימוש בקליפים של מוזיקה מאפיינת לכל דמות, אימג'ים שיוצרים אסוציאציות ועוד".

מה הכי חשוב לך להעביר לצופה?
"המסר שלנו זה, כמו שאמר הבעל שם טוב, 'אדם נמצא במקום שנמצאות מחשבותיו'. אז במקום להיות טרודים בענייני החיים והעולם הזה, רצינו לקחת את הצופה למסע בעולם רוחני, לכמה דקות כל פעם. אין פה רצון להחזיר אף אחד בתשובה, רק לחשוב על התכלית שלנו כבני אדם בקוסמוס המורכב והמדהים הזה. שאלות פילוסופיות שבדרך כלל אין לך זמן להתפנות ולחשוב עליהם".

ואיך התגובות בינתים?
"מדהימות. כולם אומרים שיש על מה לחשוב אחרי שרואים, והדברים ממשיכים להדהד בראש עוד ימים אחרי זה. וזה מה שטלוויזיה טובה אמורה לדעתי לעשות, לגרום לך לחשוב, לעורר דיון ושאלות, ולא להיות כמכשיר מסמם של העברת זמן וסתימת המח".

"האמונה שלי", מוצ"ש ב-22:45, ערוץ 1
תסריט, בימוי וצילום: אורי גרודר
מפיק: אלי חכים
עריכה :עודד פרבר

>> מה זה בעצם "סברי מרנן"?
>> איך להתגבר על הדיכאון של אחרי החגים?