חג מוזר, החנוכה הזה. אין חג, אין ערב חג, יש רק שמונה ימים הדומים זה לזה. ואם הקונספט של שמונה ימים נראה לכם מוכר, אז להבדיל מסוכות או פסח אין בחנוכה חול המועד. בשורה התחתונה, אין ימי חופש, אין שבוע עבודה מקוצר ואפילו הדואר לא סוגרים מוקדם.
אז מה, חנוכה הוא הבן החורג של החגים? בירור מעמיק בנושא, בו עוזרת לנו רחל מדר, מורה במרכז לקבלה של הרב ברג, מגלה כי חנוכה הוא הרבה יותר ממה שחשבנו.
ראשית, היסטוריה. חג החנוכה נחגג לרגל המאבק של היישוב היהודי בארץ ישראל. התקופה היא המאה השנייה לספירה, ליתר דיוק שנת 167. השלטון בארץ ישראל נמצא בידי הממלכה הסלאוקית, מדינה הלניסטית שבסיסה ביוון, ולפיכך נהוג לומר כי השלטון היה יווני. גזירות שמטרתן לאסור על קיום מצוות יהודיות שונות הניעו מרד ביישוב היהודי, שידוע בשם מרד החשמונאים. שיאו של המרד היה שחרור בית המקדש וחידוש עבודת הפולחן היהודי במקום, לאחר שלוש שנות הפסקה. על פי המסורת, הניצחון חל בשנת 138 לספירה, וחג החנוכה נקבע שנה לאחר מכן.
"במהלך התקופה של מלכות יוון בארץ ישראל, היתה מלחמת תרבות גדולה מאוד בארץ", מסבירה מדר. "יותר מכל חג אחר, חנוכה מציין מלחמת תרבות רוחנית ולא מלחמה פיזית קיומית. הרי היוונים לא רצו להשמיד את העם אלא להשליט את התרבות שלה, לגרום לכל בני האדם להמיר את הדת".
מצד אחד אין ארוחות חג, מצד שני אין צום
אז מה מייחד את חג החנוכה? ראשית, לא נאסרה עבודה או מלאכה במהלך החג, ולכן אין ימי חג ושבוע עבודה מקוצר, כפי שאנו רגילים מפסח וסוכות. מאחר ומדובר בחג שמקורו בחגיגה, אין בו תעניתות או הספדים, בדומה למשל ליום כיפור.
עקב העובדה כי מרד החשמונאים היה מרד רוחני, לא קיבלנו מצוות של ריבוי סעודות למיניהן. קחו למשל את פורים - הרקע לחג הייתה סכנה גשמית, ולכן אחת ממצוות פורים היא לאכול ולשתות. עם זאת, יש הטוענים כי יש להרבות בסעודות גם בחג החנוכה. אם אתם נענים להמלצה, רק שימו לב לקלוריות.
אגב אוכל, מנהג שנשכח מעט הוא לאכול בחנוכה מאכלי גבינות, שכן אחת ההתרחשויות החשובות באותו המרד הוא הצלחתה של יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול, להסיח את דעתו של המצביא היווני בעזרת מאכלי גבינה ואלכוהול. לא ברור מה בדיוק קרה שם אחרי שהוא שבע והשתכר, אבל הדבר שיפר את יכולתם של החשמונאים לנצח.
זה הזמן להציל את הזוגיות שלכם
המצווה העיקרית של החג היא להדליק נרות, המסמלים את אור הבורא ההופך בתקופה זו נגיש יותר לכולנו. "האר"י הקדוש (מגדולי המקובלים; ש.ב.פ.) מסביר שבכ"ה בכסלו נוצרה הזדמנות לאור הבורא לחדור לעולם הזה, כמו בראש השנה. לפי המקובלים, בשני המועדים פועלת אנרגיה של בינה, ולמעשה חנוכה הוא מעין ראש השנה קטן. אם בראש השנה רצינו ליצור ניסים, אז בחנוכה יש לנו שמונה ימים להתחבר לפוטנציאל שמאפשר ליצור נס בחיים שלנו – נס רפואי, חיזוק זוגיות, כל דבר שאנו רוצים לעשות", מסבירה מדר.
לזכר נס פך השמן אנו נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים, כולל הלביבות והספוגניות עתירות הקלוריות, אם כי קשה להאמין שבימי קדם הן היו ממולאות בקרם פטיסייר או שוקולד השחר.
מסורת נוספת הקשורה בחג היא מתן צדקות, ובהתאם, נותנים לילדים דמי חנוכה כדי להרגיל אותם בנתינת צדקה, לתשומת לב הילדים שמחכים לאייפוד החדש.
ואם אתם מחפשים עוד זווית רוחנית לחג, מדר מחברת אותנו ליוניברס: "חג החנוכה זו הפעם הראשונה שבה מדווח שעם ישראל פעל בהתאם לחוקי האיזון, דבר שהביא שלום ואהבה. זו הייחודיות של חנוכה. הניצחון של המכבים ונס פך השמן הם תוצאה של התאחדות קומץ אנשים שהתגברו על הגדולים".