תקנון צניעות בן 300 שנה (צילום: בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים,  יחסי ציבור )
כל סדרה של תקנות היו תקפות למשך כשש שנים. תקנון הצניעות העתיק | צילום: בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים, יחסי ציבור
תקנוני צניעות מוכרים לנו בעיקר מהשנים האחרונות בבתי ספר חרדיים לבנות ובשכונות חרדיות. אולם מסמך מרתק מלפני כ-300 שנה שיוצע למכירה ביום רביעי הקרוב בבית המכירות הפומביות קדם בירושלים, מלמד כי כבר אז קהילות יהודיות מסויימות בחרו להתקין תקנות בדבר לבוש צנוע, חלקן יכולות אף לאתגר את הקיצוניים ביותר בשכונת מאה שערים בירושלים.

עברתן על החוק? צפו לחרם

המסמך, שכותרתו "סדר הפראגמטיקה", או בעברית עכשווית "תקנות הקהילה", יצא לאור בשנת 1723 על ידי "הוועד הכללי" של הקהילה היהודית בעיר מנטובה שבאיטליה. התקנות עוסקות במגוון רחב של נושאים. כך, לדוגמא, מסדיר המסמך את התכשיטים המותרים והאסורים לנשים: "לא תוכלנה הנשים להתקשט ולצאת על צוואריהן כי אם שרשרת אחת של זהב...  ובלבד שיהיה לבדו מבלי תכשיט אחר על צוואריהן וזוג אחד של עגילים באזניהן... והטבעות עם אבנים טובות ומרגליות לא יהיו כי אם שניים חוץ מטבעת הקידושין".

בתחום כיסוי הראש קובע המסמך כי "לא תוכלנה הנשים לשאת על ראשיהם... פרחים בין לחים בין מדומים". עם זאת, הפרחים מותרים לכלה במשך שבעת הימים לאחר חתונתה. כמו כן, קובע המסמך כי נשים נשואות ומאורסות מחוייבות בחבישת כיסוי ראש "באופן שכל ראשן יהיה מכוסה, ולכן לא תוכלנה לתחוב אותו באמצע הראש ולשלשלו לאחוריהן". לצד זאת, על מי שלובשת פאה להיזהר "שתהיה במידה ממוצעת", כלומר, פאה שאינה ארוכה מדי.

חלק מעניין במיוחד במסמך עוסק בשאלת "המחול", ריקודים סלוניים שהיו נהוגים בימים קדם של גברים ונשים יחדיו. בנושא זה קובע המסמך נחרצות כי "מחול שבו מרקדים האנשים עם הנשים נאסר לעולם בכל מקום ובכל זמן, ואפילו האנשים עם האנשים או נשים עם נשים לא יוכלו לרקוד יחד אם לא יקחו רשות מאת הממונים". כלומר, גם ריקודים שנעשים בהפרדה מגדרית אסורים ללא רשות מיוחדת.

קהילת יהודי מנטובה אשר נהנתה מרווחה יחסית הייתה נחשבת לאחת הקהילות המבוססות באיטליה. תקנות מהסוג הזה נפוצו במאות ה-17 וה-18. כל סדרה של תקנות היו תקפות למשך כשש שנים ולאחר מכן היו מעודכנות ומחודשות.

עוד כתבות בערוץ הרוח:

למה מפרידים בין בנים ובנות בבתי ספר דתיים?
קוד לבוש למוכרות בחנויות: אסור ללבוש אדום
חסידות ברסלב הקימה משטרת צניעות בקברים

למי שהעז להפר את התקנות ציפה עונש משמעותי: חרם קהילתי מוחלט ללא התראה מוקדמת. או בלשון ההקדמה לתקנות: "כל מי שיעבור, חס וחלילה, במזיד על איזה פרט, תכף ומייד יחשב למנודה ולמוחרם מבלי שיכריזו עליו". במקרה כזה, הדרך היחידה לבטל את החרם הינה: "בהסכמת ובמעמד כל בני הוועד".

"מטרת התקנות דאז לא הייתה אך ורק לשמור על הצניעות במובן ההלכתי אלא אף 'לא לנקר עיניים', וזאת מחשש לקנאה מצד המקומיים במנטובה", אומר מרון ארן מבית המכירות הפומביות קדם בירושלים, מהגדולים בעולם בתחום היודאייקה. "או בלשון מנסחי התקנות 'כל בעל נפש יחוש מפני מראית העין למעט אותו, ולבבו יבין כמה גדולה הקנאה המביאה לידי שנאה'".

>> לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?