אין ספק ששבת הוא יום עתיר מצוות בדת היהודית: תפילות, שלוש סעודות, תפילות, קריאת התורה ושמירת השבת עצמה. אלא שמעבר לכל אלה, ישנה מצווה אחת ששורה מעל כל יום השבתון הזה והיא – "עונג שבת".


מאיפה זה התחיל?


מצוות עונג שבת נלמדת מהנביאים, שם היא מוזכרת בספר ישעיהו: "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת עונג". פסוק זה מהווה גם חלק מנוסח הקידוש ביום שבת בחלק מהעדות והוא מתפרש בתלמוד כחובה על האדם להפוך את יום השבת ליום מענג ולאכול ולשתות בו מאכלים משובחים וכן ליהנות מתענוגות נוספות בגשמי וברוחני.


כבוד שבת או עונג שבת?


ביהדות ישנה מצווה נוספת של כבוד השבת, אבל על פי הגר"א החלוקה ביניהם היא לפי זמן עשיית הפעולות. מצוות כבוד שבת מתייחסת לפעולות שנעשות בערב שבת, לפני שהיא נכנסת, ואילו עונג שבת מתייחס לפעולות הנעשות במהלך השבת עצמה.


מה יוצא לי מזה?


רבות סופר ונכתב על השכר שניתן מן השמיים למי שמתענג בשבת ומכבד את היום הקדוש. אחד מהסיפורים המוכרים יותר הוא הסיפור על "יוסף מוקיר שבת" שמוזכר בגמרא, עליו מסופר שהיה מוציא כספים רבים על מנת להשיג דגים גדולים לסעודות השבת בביתו. באחת הפעמים הוא מצא מרגלית (אבן חן) יקרת ערך בבטן הדג אותו קנה וכך התעשר.


בנוסף לכך, במסכת שבת חכמים הפליגו והרחיבו על שכרו של מי שמקפיד לענג את השבת: "כל המענג את השבת – נותנים לו כל משאלות לבו" וכן "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורענויות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהינום, וממלחמת גוג ומגוג". בקיצור – זה הזמן לבקש משאלה.


איך עושים את זה?


אז כמו שאמרנו, עונג שבת אמיתי כולל הן תענוגות של הגוף והן תענוגות של הרוח, למעשה כל מטרתו היא להתמודד עם הניגוד בין החומר לרוח בעולם וליצור שלום בין הנשמה לבין הגוף.


אכילה ושתיה:


מעבר לעובדה כי יש מצווה להרבות בסעודות במהלך היום, דבר שבתקופת אבותינו לא היה מקובל ושכיח, ישנה מצווה לענג את הסעודות במאכלים משובחים במיוחד ולהרבות באכילת בשר, דגים ויין הידועים במסורת כמאכלים יקרים המהווים מקור לשמחה ולהרחבת הנפש. גם בזמירות שבת אפשר למצוא אזכור למצווה זו: "להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים". זו גם אחת הסיבות מדוע אסור לצום בשבת, וצום שיוצא על שבת בדרך כלל נדחה (אלא אם כן מדובר בצום יום כיפור – היחיד שדוחה אפילו שבת).


שינה:


לא הרבה יודעים אבל ראשי התיבות של שבת הם – שינה בשבת תענוג. השינה בשבת נחשבת בבחינת עונג שבת גשמי, בטח ובטח בימינו כשהשנ"צ הוא מצרך כל כך נדיר.


יחסי אישות:


כן כן, אם אנחנו כבר מדברים על תענוגות הגוף אז הרמב"ם מתייחס גם ליחסי אישות: "תשמיש המיטה מעונג שבת הוא", ולכן קיום המצווה גם הוא נחשב לעונג שבת ויש הסוברים כי קיומה בליל שבת (שישי בערב) הוא דרכם של תלמידי חכמים.


לימוד תורה:


אם עד עכשיו עסקנו בתענוגות הגוף – הרי שגם לימוד תורה נכלל במצוות עונג שבת כעינוג הרוח. הרי אין עונג שלם בלי תוכן ערכי-רוחני, ובספרות ההלכתית נדרש כי האדם ירבה בלימוד תורה במהלך השבת ויזהר שתענוגות הגוף לא ימנעו ממנו לעשות זאת.


זמירות שבת:


את סעודות השבת נהגו לאורך השנים ללוות במזמורים שונים ופיוטים ייחודיים שמטרתם להנעים את ארוחות השבת ולבדל אותן מארוחות בימי החול. הפיוטים והזמירות עוסקים לרוב בדברי הלל ושבח לאל שהעניק לנו יום שבתון ומנוחה, בעינוגי השבת ובגדלות השבת ומעלתה.