האם עדים יוכלו לישון בשקט? (צילום: ShutterStock)
בית הדין שלנו לא מתרשם מחרטה. בית דין שמיים דווקא כן | צילום: ShutterStock

תארו לכם אדם שרישיון הנהיגה שלו נפסל ולמרות זאת המשיך לנהוג, עד שבאחת הנסיעות נתפס במהירות 150 קמ"ש, והובא למעצר. אותו אדם מובא לשופט ומתנצל מעמקי נשמתו. "חטאתי, פשעתי", הוא אומר, ומבטיח להיות מעתה אזרח שומר חוק. ייתכן שהשופט יתחשב בחרטה הכנה והמיוסרת, אבל עדיין, סביר שאותו פורע חוק יילך לכלא. מצטער מה מצטער - את העונש הוא הרי חייב לקבל.

ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כי בעולם שלנו אמנם יש לחרטה משקל מוגבל מאוד, אבל ביחסים שבינינו לבין אלוקים זה אחרת. אם חטאנו לו, אנחנו לא חייבים להיענש ורק אז לחזור בתשובה. כמו שנאמר, ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים", ולכן הוא לא מתחשבן איתנו על כל מעשינו הרעים, אלא מקבל ומוחל לנו באופן מיידי. זו למעשה המשמעות של יום כיפור. ועכשיו לשאלות.

שאלה: כל העניין הזה של יום כיפור, הוא כתוב בכלל בתורה?
תשובה: בהחלט. בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם". החודש השביעי במניין החודשים הוא תשרי (כי החודש הראשון בתורה הוא ניסן), עשור לחודש הוא היום העשירי (י'), ול"תענו את נפשותיכם" יש חמישה חלקים (נגיע אליהם תכף), שהבולט מביניהם הוא הצום. והפסוק ממשיך: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם, לפני ה' תטהרו". יותר מפורש מזה לא יכול להיות.

ש. חוץ מאיסור האכילה והשתייה, מה עוד אסור לעשות?
ת. כמובן שכל הדברים שאסורים בשבת (שימוש בחשמל, הדלקת אש, כתיבה וכו') אסורים גם ביום כיפור. אבל מעבר לזה יש דברים נוספים: רחיצה, סיכה (מריחת שמן על הגוף), נעילת הסנדל (כל נעל שעשויה מעור) ותשמיש המיטה (קיום יחסים).

ש. למה בעצם אנחנו צריכים להתנזר מדברים כל כך בסיסיים?
ת. ביום כיפור אנחנו בעצם מנסים להתעלות מעל הטבע האנושי והצרכים הגשמיים שלנו. אם בכל השנה אנו אוכלים מתי שבא לנו - ביום כיפור אנחנו צמים; אם בכל השנה אנחנו נותנים יחס של כבוד לצורכי הגוף - ביום כיפור אנחנו מחשיבים אותו הרבה פחות; ואפילו בתפילה, אם במשך כל השנה אנו קוראים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (אחרי קריאת שמע) בלחש - ביום כיפור אנו קוראים אותו בקול גדול, בדיוק כמו מלאכי השרת (לפי הקבלה).
למעשה היום הזה הוא כל כך רוחני, שאנחנו מצווים לבטל את הגוף שלנו לטובתו. לא להתעסק באוכל, לא לבקש שיעבירו לנו את המלח ולא להתפנק עם קרמים ומשחות. פשוט להתרכז במשמעות היום הזה. נטו.

דולרים (צילום: stock_xchng)
הצום לא מכפר על הכל: מי שגנב צריך להחזיר ולבקש סליחה | צילום: stock_xchng
ש. אז זהו, אני יכול לא לדפוק חשבון כל השנה, לצום ביום כיפור, ואז לחזור לסורי?
ת. ממש לא. במשנה כתוב במפורש שמי שאומר "אחטא ויום הכיפורים מכפר - אין יום הכיפורים מכפר". כלומר, מי שמלכתחילה חוטא מתוך מחשבה שהצום ביום כיפור ימחק לו את הכל – חושב לא נכון. מעבר לזה, ידוע שיום כיפור מכפר רק על עברות שבין אדם למקום (לקב"ה). אם אדם גנב מחברו הרי שעליו לפייס אותו, לא את אלוקים, וכמובן להחזיר לו את כספו. מכאן ההלכה שעלינו לבקש סליחה מכל אדם שפגענו בו השנה. אם נבקש במקום זה סליחה מהקב"ה זה יהיה נחמד, אבל לא מאוד אפקטיבי.

ש. ומה הסיפור של הכפרות?
ת. בעבר נהגו לערוך את טקס הכפרות בעיקר עם תרנגולות: מסובבים את התרנגולת מסביב לראש, אומרים "זה חליפתי, זה כפרתי, זה תמורתי", ובכך למעשה מעבירים את העברות שלנו לתרנגולת. המנהג הזה הרבה פחות נפוץ היום, ובמקומו נהוג לתת צדקה.

ש. ליום כיפור הייתה משמעות נוספת בעבר?
ת. פעם, כשבית המקדש היה קיים, ליום כיפור אכן הייתה משמעות עילאית יותר. רק ביום הזה נכנס הכהן הגדול לאזור מיוחד במקדש שנקרא קודש הקודשים, ושם הוא התפלל בעבורו ובעבור העם. את המעמד הזה ליווה מתח מתמיד, מכיוון שכהן שלא היה ראוי לתפקיד - מת בו במקום. לכן הכהנים נכנסו למקום ברעד וחלחלה, כשרגליהם כבולות בשרשרת. במידה וכהן גדול מת בקודש הקודשים, היו מושכים את גופתו באמצעות אותה שרשרת (שהרי לאף אדם מלבד הכהן הגדול אסור להיכנס למקום).

ש. יש עוד משהו, לפני שנתפזר לארוחה המפסקת?
ת. כן. ביום כיפור אומרים שהשטן, שהוא גם היצר הרע, שהוא גם מלאך המוות יוצא לחופשה. הוא לא יכול לקטרג עלינו ביום הזה, בגלל שאנחנו מתעלים לסוג של דרגת מלאכים. יש גם גימטרייה נחמדה לזה: "השטן" שווה 364 בגימטרייה. כלומר, כל ימות השנה מינוס יום אחד. בכל ימות השנה הוא נמצא בפעילות, מנסה להכשיל אותנו, ורק ביום אחד בשנה - יום כיפור - הוא מסתלק.

צמתם, נכתבתם בספר החיים? עכשיו הגיע הזמן לאכול משהו: מתכונים למאפים לשבירת צום מהעדות השונות.