1. ראש השנה נמשך יומיים. השנה הוא מתחיל ביום שישי אחר הצהריים, עם כניסת השבת, ומסתיים ביום ראשון בערב, קצת אחרי 19:20.
  2. המצווה המרכזית בראש השנה – לשמוע שופר. לא תוקעים בשופר בשבת. מכיוון שהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, תקיעת השופר תישמע השנה רק ביום ראשון, בדרך כלל בשעות הבוקר, וברחבי הארץ מתקיים "מבצע שופר", בבתי חב"ד ולא רק שם. השופר יוצא אל הפארקים, הגינות והרחובות. בתחילתה של השנה אנחנו משתיקים את כל הרעשים וכל הסחות-הדעת, ומאזינים לקול פנימי, עדין ועתיק.
  3. בניגוד ליום כיפור שבו עוסקים בעצמנו, בחטאים, בעניינים אישיים, בראש השנה לא מזכירים זאת. מי שיסתכל בסידור התפילה לראש השנה, במחזור, יגלה שהעיקר בראש השנה הוא המלכת ה' על עצמנו ועל העולם כולו. גם אם כל השנה נראה שהפוליטיקה או "מה יאמרו" או דברים אחרים מולכים עלינו ושולטים בנו, אנחנו שואפים לעצב כעת מחדש את חיינו, נכון יותר.
  4. נהוג לקבל על עצמנו "קבלה קטנה" בראש השנה, שיפור קטן ומעשי בחיים, שאפשר ליישם מעכשיו. חכמינו אומרים שכמו שקונים בגד חדש לגוף, כך הקבלה החדשה היא בגד חדש לנשמה, לשנה החדשה.
  5. בראש השנה בערב נהוג לאכול את ה"סימנים": תפוח בדבש, גרעיני רימון ועוד מאכלים שמסמלים ברכה, מתיקות ושפע. ה"חפץ חיים" נהג לומר שהסימן הכי מתוק וטוב לשנה מוצלחת – הוא פשוט להיות בעצמנו מתוקים וטובים. להתחיל את השנה בשמחה, בלי עצבים ובלי לחץ.

שבת שלום, שנה טובה ומתוקה לכל אחד ואחת מכם, כתיבה וחתימה טובה.