כולנו חווים מדי פעם את התחושה החמקמקה שהזר שמולנו מוכר לנו ממקום אחר. בדרך כלל התחושה הדדית ובכל זאת אנחנו לא מצליחים להיזכר מאיפה אנחנו מכירים. לתחושה הזאת קוראים דז'ה-וו (בצרפתית: "כבר ראיתי") ויש לה סיבות קארמתיות שמקורן בגלגולים קודמים. כלומר, רוב הסיכויים שאותו אדם מוכר היה חלק משמעותי מחיינו בגלגול קודם. כשאנחנו פוגשים אותו בחיים הנוכחיים, משהו בתת המודע מזהה בו את אותה אנרגיה שהכרנו. ככל שאנחנו מתפתחים יותר מבחינה רוחנית, כך מתחילה להתלוות לאותה תחושה גם הידיעה של מי היה אותו אדם עבורנו, מתי והיכן.
אבל בניגוד לאמונה הרווחת בקרב אנשים רוחניים, תחושת חיבור לאדם שפגשתם לראשונה אינה מעידה בהכרח על היותכם נשמות תאומות. מה זו בכלל נשמה תאומה? מבין הגישות השונות בתחום, אני מעדיף את הדעה שנשמות מתרבות בדרך של התחלקות. כלומר, כל נשמה מתחלקת לשתי נשמות זהות לחלוטין, בעלות מטען קארמתי זהה, וכל אחת מהן מתגלגלת לתוך גוף של אדם אחר. שני האנשים שנושאים את הנשמות הזהות האלו הם נשמות תאומות. אם יעברו היפנוזה או הרפיה עמוקה, הם יוכלו לשחזר בדיוק את אותם גלגולים.
נשמות תאומות באות לעולם הפיזי על מנת לממש שיעור זהה. ובשביל מה יש צורך בשתיים עבור אותו שיעור? הסיבה היא שיש שיעורים מורכבים במיוחד, שכדי לממש אותם דרושה פרספקטיבה וכר התנסויות רחב שאדם אחד לא יוכל לחוות לבדו. שיעורים מסוג זה בדרך כלל מצריכים התבוננות על נושא מסוים וחוויה שלו משתי נקודות ראות שונות ואפילו מנוגדות. לאחר שהנשמות התאומות מימשו את השיעור שלהן, כל אחת מהן תמשיך להתחלק, אבל גם לאחר התחלקויות רבות, יישאר בכל נשמה הגרעין הבסיסי של הנשמה המקורית.
אנחנו שנינו מאותו גלגול
כשאנחנו מרגישים קרבה עזה כלפי אדם שפגשנו לראשונה, ייתכן וזה נובע מהיותנו בני דודים רוחניים. כלומר, הרטט האנרגטי שלנו דומה, מכיוון שנוצרנו במקור מאותה נשמה, אבל לא זהה, מכיוון שדרגת הקרבה אינה של נשמות תאומות אלא של התפצלויות של הנשמות התאומות לאחר שנפרדו.
רוב האנשים שאנחנו נפגשים איתם בקביעות, כמו קרובי משפחה, חברים ועמיתים לעבודה, הם קרובי רוח שלנו מדרגות שונות. זה לא מפתיע, מכיוון שאם פגעתי באדם מסוים בגלגול קודם, יש סיכוי גבוה שאפגוש אותו בגלגול הנוכחי כדי לתקן את העוול. קחו לדוגמא מקרה מעניין שהתרחש באחת הסדנאות שהנחיתי. בסדנה השתתפו שתי נשים שמהרגע הראשון לא סבלו זו את זו. שתיהן נשים נחמדות שהסתדרו יפה עם כולם למעט זו עם זו, למרות שמעולם לא נפגשו לפני כן בגלגול הנוכחי. במהלך הסדנה ביררנו במדיטציה את הסיבה שלשמה נפגשנו ושתי הנשים הופתעו לגלות שבגלגול קודם הן היו נשואות לאותו שייח': האחת הייתה האישה הבכירה שלו והשנייה האישה הצעירה.
העובדה שרוב האנשים שמקיפים אותנו ביומיום הם קרובי רוח שלנו מגלגולים קודמים לא אומרת שהם יהיו טובים אלינו. למעשה, קרובי הרוח הקרובים לנו ביותר, אפילו בדרגת הנשמה התאומה שלנו, הם אלה שבדרך כלל מלמדים אותנו את השיעורים הכי קשים. כי בסופו של דבר, רק הנשמות שאוהבות אותנו במיוחד יעשו הכל למען ההתפתחות הרוחנית שלנו, אפילו אם זה אומר להיות רעות. ומה כל זה אומר על מערכות היחסים הכאובות והקשות שלנו? שכנראה יש לנו סיבה מאוד טובה לאהוב דווקא את האנשים שאנחנו נוטים לשנוא.