מוות של אדם קרוב הוא ככל הנראה החוויה המטלטלת והקשה ביותר להתמודדות. עם זאת, ההבדל בין סוגי המוות השונים משפיע על התגובה שלנו. אי אפשר להשוות בין פרידה מסב זקן שהלך לעולמו, לבין מוות של אח שנהרג במלחמה או קרוב שנהרג בפיגוע. המוות הפתאומי, הלא צפוי, משאיר אותנו החיים במצב כזה או אחר של טראומה. אנו תוהים רבות - מה עלה בגורלם של מי שנהרגו בדרך אכזרית זו? האם הם סבלו ברגעי המוות? האם המוות הטראומטי ממשיך להשפיע על הנשמה לאחר מותה?
עדי אשכנזי, מתקשרת ומגשרת בין עולמות, מסבירה כי לנו החיים אין מה לדאוג למתים. "לאופן המוות אין השפעה על המת", היא אומרת. "הרגע בו אנו נולדים, מי ההורים שלנו ורגע המוות, הם שלושה הדברים היחידים שנקבעים מלמעלה. כאשר אנו מתים, הנשמה יוצאת מהגוף באותו הרגע, וזה לא משנה מה קרה לגוף. אני לא רואה הבדלים אצל המתים בגלל סוג המוות. ובכלל, אין מה לדאוג להם, הם בסדר.
"הגיעה אליי אימא שאיבדה את בנה במלחמה. היא לא ידעה אם הוא סבל ברגעיו האחרונים ורצתה לדעת איך זה קרה. כשאני יודעת לענות לה על זה, זה נותן לי נחת שאין כמותה".
מתים לדבר
אשכנזי, שהתפרסמה כשהשתתפה בתוכנית "הכוח", מתקשרת מזה עשר שנים. בימינו היא מתמקדת בשיחות עם אנשים שהלכו לעולמם, לאחר שלדבריה "גיליתי שאני מאוד טובה בלראות את העולם שמעבר, וזה שירות מאוד חשוב לעולם". היא נפגשת עם אנשים באופן פרטי ובימים אלה מתחילה לקיים ערבים פתוחים תחת הכותרת "מתים לדבר", במהלכם היא מתקשרת עבור אנשים את יקיריהם שנפטרו. כמי שהיה בערב מסוג זה, ערב פרטי שבו השתתפו חבריי הקרובים בלבד, אני יכול להעיד כי אשכנזי ניחנה במתנה מיוחדת וחשובה.
מה קורה לאחר המוות?
"כל מה שאנו מסוגלים להבין ולהכיל זה שהגוף מפסיק לתפקד, בעוד שהנשמה נצחית והיא ממשיכה הלאה. איך נראה העולם שמעבר? אנו לא מסוגלים לתפוס בחושים ובהבנה שלנו".
אשכנזי היא מהאנשים הבודדים שיכולים לתקשר עם העולם שמעבר, וגם זאת באופן מרומז, לא לגמרי ברור. "אני חשה את העולם שמעבר. אני לא רואה ושומעת. אני מקבלת סימנים המובנים רק לצד המחכה למסר. לרוב אני לא יודעת על מה אני מדברת, לפעמים אני יכולה לתת שמות, תאריכים, איך הנשמה עברה לעולם שמעבר – פיגוע, מלחמה וכו'".
למה בכלל לתקשר עם המתים?
"תכלית ההתקשרות היא רגשית, כדי שנוכל להמשיך את החיים הטובים פה. זה מאפשר לנו לסגור מעגל. הדבר הוודאי היחידי שיקרה לכולנו הוא שכולנו נמות, אבל בחינוך שאנו מקבלים אף אחד לא עוסק במוות. אנו מתכחשים לתהליך באופן מוחלט, ואז נוצר מצב שכמישהו מת אנו נתקעים עם המוות בגרון. נשארים הרבה סימני שאלה, סכסוכים לא פתורים, שאלות לגבי צוואות, חפצים. בתקשור אני עוזרת לסגור את אותם קצוות".
זה בטח נכון עוד יותר במקרים של משפחות שכולות.
"על אחת כמה וכמה כשמדובר בהורים שכולים, המוות מאוד מפתיע, ותמיד נשארו דברים של הרגע האחרון - דברים שלא הספיקו להגיד, מריבות לא פתורות. 90% מהאנשים מגיעים אלי בגלל זה, בגלל שאותם דברים פתוחים הם ייסורי מצפון שאין כמותם. עבור ההורים שצריכים לדעת מה קרה לבן שלהם ברגעיו האחרונים, התקשור מאוד חשוב כדי לסגור את המעגל ולהמשיך את החיים הלאה".
לדברי אשכנזי, במקרים רבים ההורים השכולים לא קיבלו את כל המידע על נסיבות המוות המדויקות, "ואז בפגישה מתגלות הרבה עובדות בלתי ידועות".
היא מדגישה שהיא אינה עושה טקסים רוחניים בכלל. בפגישות הפרטיות היא מחזיקה ביד השואל, ובערבים הפתוחים, גם זה לא. מי ששוחח עם אשכנזי יודע שהיא נראית יותר כמו אשת עסקים נמרצת מאשר כמו הדימוי שיש לנו על מתקשרת עם המתים. אז אולי גם מי שנרתע מעולם הניו-אייג', יוכל למצוא פה תשובות לשאלות, ולהקל ולו במעט על תחושת האובדן.