כולנו חיים את חיינו ומתנהלים לנו באופן עצמאי מיום ליום: מעבודה לחופשה, מעיסוקים לבטלה, מאירוע לאירוע, ושוקעים לנו בתוך הברדק היומיומי השוטף. ובכל זאת, עמוק בפנים, בין ייאוש ותקווה, בין עצב לשמחה - לא טוב לנו. משהו חסר, משהו לא ברור ואם תהיו באמת כנים עם עצמכם תוכלו להודות בפה מלא שאתם לא מאושרים. לא כמו שהייתם רוצים להיות.
לא קל להרים לרגע ראש ולתהות מה בעצם קורה פה, מה האג'נדה, מהו ה-Game Plan של החיים. דתות, למשל, מציעות הגדרות מאוד ברורות וחד משמעיות, ומטוות לחסידיהן נתיב אחד ויחיד שיש לפסוע בו. אלא שהקבלה עצמה איננה דת, והיא לא דורשת אמונה. הקבלה מדברת על אחדות האדם מול הבורא - כל אדם, באשר הוא, בין אם הוא שומר שבת, מצטלב בכל בוקר או מתפלל לאללה. מעניין לשמוע איך זה בעצם עובד, לא?
אלי רייפמן לא ראה את האור. הוא לא מקובל, הוא לא מחובר לבורא עולם והוא לא "מוסמך" ללמד קבלה מטעם ארגון כזה או אחר. הוא בסך הכל למד את הנושא ביסודיות וכעת מוכן להסביר אותו לכל מי שמעונין לשמוע בשפה פשוטה, נטולת פוזות ובגובה העיניים.