מתי: הרמב"ם, הפילוסוף, הרופא ואיש ההלכה היהודי, נולד בשנת 1135 בקורדובה שבספרד, ונפטר ב-1,204 במצרים.

שושלת: אביו של הרמב"ם, רבי מימון, היה דיין הקהילה בקורדובה. על פי מספר מסורות, שושלת היוחסין של הרמב"ם הגיעה עד לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.

בעזרת השם: השם רמב"ם הוא ראשי התיבות של רבי משה בן מימון.

הרמב"ם (צילום: Hulton Archive, GettyImages IL)
סקופ: זה לא באמת הרמב"ם (פרטים בהמשך) | צילום: Hulton Archive, GettyImages IL

 שמו של הרמב"ם נפוץ במקומות רבים בעולם. הוא נולד בספרד, בהמשך נדד עם משפחתו לצפון אפריקה, משם הגיע למרוקו, ובהמשך עבר לארץ ישראל. לאחר התקופה בארץ ישראל ירד למצרים. טרם מותו ציווה לבנו היחיד, אברהם (1186-1238), "אל נא תקברני במצרים", כפי שציווה יעקב אבינו את בנו יוסף. ואכן, כך היה. קברו של הרמב"ם נמצא כיום בטבריה, סמוך למרכז העיר, ועד היום זוכה למעמד של אחד מקברי הצדיקים הפופולריים ביותר בארץ ישראל ובכלל.

הלך נגד הזרם - והגיע רחוק

מדוע נתפס הרמב"ם כדמות מרכזית ביהדות, עד כדי כך שעד היום קוראים על שמו בתי ספר, לומדים את תורת הרפואה שלו ומציבים אותו במקום מרכזי מבחינת פסיקת ההלכה? נראה שהיקף הפעילות וההשפעה שלו הם שיצרו את מעמדו זה. הרמב"ם היה איש מדע, רופא, מחשובי הפילוסופים בימי-הביניים (לא רק ביהדות) ואף מנהיג קהילות מצרים וסביבתה. הוא היה הדמות היהודית המפורסמת ביותר בדורו (ולמעשה גם הרבה מעבר לכך), ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות. לא בכדי נוצרה האמרה המפורסמת "ממשה עד משה לא קם כמשה", המשווה בין משה רבנו לרבי משה בן מימון.

רבי משה בן מימון עשה שימוש רב בפילוסופיה היוונית, והביא תפיסות שעד אז לא היו מוכרות בקרב הקהילות היהודיות, בעיקר בספרו "מורה נבוכים". מהלך זה יצר התנגדות קשה, בעיקר בקרב קהילות יהודיות באירופה.

במקביל, הוא היה גם רופא פעיל, ובתחום זה זכה להערכה מקצה אל קצה. למקצוע זה הגיע הרמב"ם באופן די מקרי - אחיו דוד, שעסק במסחר ופרנס את בתיהם, טבע באופן טרגי. הרמב"ם נותר ללא פרנסה והחל לעסוק ברפואה בשביל להתקיים. בשנת 1185 החל לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל (המשנה למלך) וכעבור זמן נוסף הפך לרופאו של המלך צלאח א-דין ובנו. בנוסף שימש גם כרופא העם, כפי שתיאר במכתבו משנת 1199 לשמואל אבן תיבון (שתרגם לעברית את "מורה נבוכים"): "...אני שוכן במצרים והמלך שוכן בקאהרה (קהיר)... אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום... כללו של דבר - כל יום אני עולה לאל-קאהרה בהשכמה, וכשלא יהיה שם שום מכשול... אשוב למצרים לאחר חצי היום... ואמצא האכסדראות (המסדרונות) כולן מלאות גויים, בהם חשוב ובלתי חשוב… ושופטים ושוטרים... ואצא לרפאותם ולכתוב להם (מרשמים)... עד הלילה... ואני שוכב פרקדן מרוב העייפות".

וגם: מומחה לענייני מיניות

קבר הרמב"ם (צילום: ויקיפדיה)
אחד מקברי הצדיקים הפופולריים בעולם. קבר הרמב"ם בטבריה | צילום: ויקיפדיה

מעבר לטיפול היומיומי בחולים כתב הרמב"ם ספרים רבים בתחום הרפואה. הוא נגע כמעט בכל תחום - מסוכרת ואסטמה ועד אלרגיה ומיניות. את הידע שלו שאב מהידע שהיה באותה תקופה, מניסיונו האישי בתחום וכמובן שגם מחכמי התלמוד. הוא סלל דרך שלא הייתה מובנת מאליו עד אז, והמליץ בין השאר על התעמלות, היגיינה אישית, תזונה נכונה, הקפדה על שינה בכמות סבירה, אכילה מסודרת ועוד. בין ספרי הרפואה שכתב: "ספר הקצרת" (על אסטמה), "הנהגת הבריאות" (חיבור כללי בנושאי רפואה והקשר שבין המצב הנפשי של האדם לבין תפקוד גופו), "מאמר הטחורים", "מאמר המשגל", "על הסמים" (על הרעלות והכשות נחשים), "על קץ החיים" (גורמי תמותה למיניהם) ועוד.

אך עם כל הכבוד לרפואה, את שמו בעולם היהדות קנה הרמב"ם בזכות חיבוריו ההלכתיים פורצי הדרך. הוא כתב את פירוש המשנה, "משנה תורה - היד החזקה", "מורה נבוכים", אגרות שונות וגם חיבורים נוספים שלא הספיק להוציאם לאור באופן מסודר - "פירוש הלכות קשות שבכל התלמוד" (על רוב מסכתות התלמוד הבבלי), "הלכות הירושלמי", "מאמר העיבור" (על נושא עיבור השנה והלוח העברי) ועוד.

ואיך נראה הרמב"ם? כולנו מכירים את האיור המפורסם שלו, שמתנוסס גם בכתבה זו. אבל ככל הנראה - זה אינו דיוקנו האמיתי. איור זה הופיע בספר Thesaurus Antiquitatum Sacrarum ("אוצר העתיקות המקודשות") שיצא לאור במאה ה-18. לטענת הכותב מדובר באיור המבוסס על תחריט עתיק, אולם הדעה המקובלת היא שמדובר בקלסתר דמיוני אשר אינו מתאר את דיוקנו האמיתי של רבי משה בן מימון.

>> הכירו את הבאבא סאלי, מגדולי המקובלים של דורנו
>> לכל הכתבות במדור