על רקע חשדות ותחקירים על עוד ועוד נבחרי ציבור ומוסדות ציבור, הוגש הבוקר לנשיא המדינה ראובן ריבלין מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2016, והממצאים מדאיגים.
המדד, שהוגש על ידי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, מעיד על ירידה באמון המוסדות הציבור. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5%, האמון בממשלה עומד על 27% ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14%.
גם במוסדות נוספים שנבדקו חלה ירידה: האמון במשטרה עומד על 40%, האמון בבית המשפט העליון עומד על 56%, האמון במוסד נשיא המדינה עומד על 61.5%. על רקע תקיפות ראש הממשלה בנימין נתניהו את התקשורת, אמון הציבור בתקשורת ספג ירידה משמעותית ועומד על 24% בלבד (לעומת 35.5% אשתקד). המסוד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור, הוא צה"ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי ו-82% בציבור הכללי.
גם אתם יכולים להשתתף ולדעת איפה אתם עומדים ביחס למדד >>
ישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים
למרות חוסר האמון במוסדות, רוב אזרחי המדינה גאים בהיותם ישראלים (86% מהיהודים ו-55% מהערבים). כבעבר, הערכת מצבה הכללי של ישראל בעיני הציבור נוטה לחיוב: 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% סבורים שהוא "ככה-ככה" ו-23% סבורים שהוא רע. בנוסף, 78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים סבורים שמצבם האישי טוב ורוב היהודים (71%) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צרה.
ואם עוד לא יצאתם מעודדים מספיק, 85% מהישראלים סבורים שמדינת ישראל זקוקה לשיטת משטר דמקורטית בכדי לעמוד באתגרים שעימם היא מתמודדת ורוב ניכר (60%) סבורים שיש לשמור על חופש הביטוי גם של מי שמביע עמדות נגד המדינה.
תוצאות המדד המלא מתפרסמות הבוקר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2016, מבוסס על סקר רחב היקף שנערך ונותח על ידי מרכז גוטמן לחקר מדיניות ודעת הקהל במכון הישראלי לדמוקרטיה בניהולה של פרופ' תמר הרמן. המדד נערך השנה בקרב 1,531 נשאלים על ידי מכון סמית בעברית ועל ידי מכון סטאטנט בערבית.
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה