אחד המנהגים המזוהים ביותר עם ט"ו בשבט הוא כידוע אכילת פירות יבשים. החג הססגוני הוא אמנם חג האילנות אך לא הרבה יודעים כי מקורו הוא אינו מהתורה, וכך גם המנהג הפופולרי. "המנהג לאכול פירות יבשים השתרש בתקופת ההתיישבות הציונית, כשגידלו פה תמרים ושקדים שנשלחו ליושבים בגולה", מסביר נפתלי גיל, מומחה בהיסטוריה ציונית. "הרעיון שעמד מאחורי המנהג היה בעצם לאפשר ליהודים שאינם גרים בארץ לחוש את התפתחותה וצמיחתה של הארץ ולטעום מפירותיה. כיוון שפירות רגילים היה קשה לשנע באוניה, העבירו פירות יבשים כמו תמרים ושקדים, שבניגוד לפירות רגילים לא התקלקלו במהירות. המנהג המתוק נותר עד היום, אך למעשה רוב הפירות היבשים מיובאים לארץ, בעיקר מטורקיה, למעט תמרים אותם נהוג לגדל פה עד היום, ולכן חשיבותם להתיישבות הציונית גדולה".
אז מסורת זה יפה ונחמד, אך האם יש לפירות היבשים חשיבות גם מבחינה תזונתית? "פירות יבשים עשירים בסיבים תזונתיים ובמינרלים, אך כיוון שריכוז הסוכר בהם יחסית גבוה, רובם עתירים בקלוריות", מציינת ענת מטיאש, תזונאית קלינית. "למרות זאת, הם מהווים תחליף טוב למתוקים תעשייתיים אחרים. כמו כן, חשוב לדעת שבחלק מהפירות היבשים ישנם חומרים המכילים גופרית המיועדים לשיפור הצבע ולהארכת חיי המדף, ולכן רצוי לשטוף אותם היטב לפני השימוש". אז מהו ערכם התזונתי של פירות החג? מטיאש עם כל התשובות:
דבלים: עשירות בסידן
"התאנים (דבלים) עשירות במינרלים כמו סידן, החיוני לבריאות העצם, וכן במגנזיום, החיוני לתפקוד העצבים והשרירים, לוויסות רמת הסוכר בגוף ועוד", אומרת מטיאש.
העלות הקלורית: כ-47 קלוריות ליחידה גדולה.
צימוקים: עשירים בנוגדי חמצון ובמינרלים
"הצימוקים עשירים בוויטמין B6 ובנוגדי חמצון. בנוסף, הם מכילים מינרליים כמו אשלגן, שמסייע לשמירה על לחץ דם תקין ותפקוד הלב, וכן ברזל שמסייע במניעת אנמיה", היא מציינת.
העלות הקלורית: כ-40 קלוריות לכף.
תמר: המומלץ ביותר מבין הפירות היבשים
"התמר הוא ללא ספק מלך הפירות היבשים", מדגישה מטיאש. "הוא עשיר בסיבים תזונתיים, בשלל ויטמינים מקבוצת B, במינרליים כמו סידן, אשלגן, אבץ, נחושת ועוד. יתרה מכך, זהו למעשה הפרי היחיד אשר מכיל 23 סוגים של חומצות אמינו. הוא מכיל רק 4 אחוזי שומן ולכן הוא מהווה נשנוש מושלם לשעת אחר הצהריים או כחטיף אנרגיה טבעי לפני פעילות גופנית שמספק אנרגיה זמינה.
אגב, בניגוד לפירות יבשים אחרים שלעיתים עוברים תהליכי עיבוד שכוללים שימוש בצבעי מאכל וכמות נאה של סוכר, תמר מיובש באופן טבעי והוא מכיל 100 אחוז פרי".
העלות הקלורית: כ-42 קלוריות ליחידה.
שזיף: מעולה להקלה על עצירות
"השזיף עשיר באשלגן, בסיבים תזונתיים ובנוגדי חמצון ששומרים על הבריאות הכללית", היא אומרת, "בנוסף, הוא מצוין להקלה על תסמינים של עצירות".
העלות הקלורית: כ-20 קלוריות ליחידה.
משמשים: לשיפור ההגנה החיסונית
"המשמשים עשירים במינרלים כמו אשלגן וברזל וגם מכילים נוגד חמצון חשוב בשם בטא קרוטן, שמשפר את ההגנה החיסונית של הגוף", מספרת מטיאש. "כדאי לבחור במשמש האורגני מהסוג הפחות זרחני, שכן למשמש מיובש רגיל לרוב נהוג להוסיף צבעי מאכל שעלולים להזיק לבריאות".
העלות הקלורית: כ-17 ליחידה.
בננות: עתירות בקלוריות
"בננות יבשות אמנם טעימות וגם מכילות כמות נאה של אשלגן, אבל החסרונות שבהן עולים על יתרונות אלה", היא מדגישה. "למעשה, הבננות עוברות תהליך של טיגון ובד"כ גם מוסיפים להן לא מעט סוכר. המשמעות היא בעיקר נזק קלורי גדול מאוד יחסית".
העלות הקלורית: כ-500 קלוריות למאה גרם.
לסיכום, חג האילנות הוא הזדמנות מצוינת ליהנות מפירות יבשים ומתוקים, אך חשוב לצרוך אותם במתינות, ולבחור לארוחת החג בעיקר את אלה שערכם התזונתי גבוה ומכילים כמות מעטה יחסית של קלוריות, כמו תמרים. ט"ו בשבט שמח!