חלקו השני של משדר "עתיד הדמוקרטיה", לקראת בחירות 2021 עסק באתגרים העומדים בפני מדינת ישראל בשנים הקרובות, בהשתתפות בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה. בחלק הראשון ענו חמישה נבחרי ציבור על שאלות הבוחרים הצעירים שעבורם תהיה זאת מערכת הבחירות הראשונה.

"נוכל לצאת מהמשבר הכלכלי כאשר נשלוט בתחלואה", אמרה פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "כשיתאפשר לפתוח את המשק, עסקים יוכלו להתחיל לחזור לפעילות בכל הענפים. הקורונה לא צריכה להיעלם לחלוטין, אלא להיות בשליטה. זה התנאי ההכרחי להבראת המשק וליציאה מהמשבר הכלכלי".

"הממשלה הבאה צריכה לשים דגש על צעדים שיתמכו בהתאוששות, דוגמת השקעות מסיביות בתשתיות, כולל תשתיות ירוקות, הכשרות והסבות מקצועיות שיאפשרו לאנשים לחזור לתעסוקה מלאה", המשיכה פלוג וטענה כי "צריך לתת לעובדים את הכלים להשתלב בתעסוקה, ולעזור לעסקים על ידי תמריצים והשקעה בתשתיות".

חלק ב': הפוליטיקאים עונים על כל השאלות (צילום: mako)
"הממשלה הבאה צריכה לשים דגש על צעדים שיתמכו בהתאוששות" | צילום: mako

"אנחנו נמצאים במצב של חוסר יציבות כרונית גם בצד הבריאותי וגם בצד הכלכלי, אבל גם בצד החוקתי-ממשלי", טען פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "עברנו ממודל שבו יש לנו חוקי יסוד שהם קובעים מה הם כללי המשחק ולפיהם הפוליטיקה מתנהלת, למצב שבו הפוליטיקאים רואים בחוקי היסוד כפלסטלינה שאפשר למתוח אותה ולעצב אותה בהתאם לצרכים הפוליטיים, דוגמת מה שקרה עם תקציב המדינה שטרם עבר".

"בגלל שאין לנו חוקה מוסדרת אין הבדל אמיתי בין חוקים לבין חוקי יסוד. רק בעשור האחרון תיקנו בישראל 30 חוקי יסוד. לשם השוואה - בארה"ב מיום הכרזתה, תיקנו את חוקי היסוד רק 27 פעמים. הקצב בו משנים בישראל חוקי יסוד הוא חסר תקדים בעולם הדמוקרטי". לפני פרופ' שני, יש לשנות את הליך החקיקה בכנסת: "צריך רוב משמעותי והליך מורכב כדי למנוע מצב שבו חוקים עוברים בקלות ושיטות ממשל ומשטר משתנות מדי שבוע, בלי שיהיה להן תמיכה משמעותית של הציבור".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כדי לבצר את הדמוקרטיה צריך לשריין כללי משחק ברוב מאוד גדול, כי אחרת הנטייה לרכז כוח במקום אחד גורמת לסיטואציה בה אין שום מוסדות שמרסנים את הכוח הזה".

"לעומת ארה"ב בה יש סנאט וממשלים מקומיים שיכולים לרסן את הנשיא, בישראל יש רק בית משפט אחד שאחראי לריסון, וגם עליו אפשר להתגבר ברוב פשוט של 61 מנדטים שבו אפשר לחוקק חוקי יסוד". המסר של פלסנר  ברור: "צריכים להתכנס ביחד ולהגיע להסכמות על כללי משחק, להעביר חוקים ברוב של 80 מנדטים, וכך לשמור על טוהר השיטה הדמוקרטית".