לא אחת יצא לנו לשמוע על "עוד זוג הייטקיסטים שהעתיקו את מגוריהם לכרמיאל הרחוקה" או על מישהו שבחר לוותר על "החלום התל אביבי" לטובת חלום המגורים ביישוב בצפון. הצפון טומן בחובו קסם שקשה להתכחש לו, בייחוד עבור משפחות. השקט, השלווה, הטבע והנופים המרהיבים מדברים בעד עצמם. הגיוון החברתי והתרבותי הופכים את הצפון לפריפריה מיוחדת ושונה משאר שאר איזורי הארץ, שלחלק קורצת ואת האחרים עלולה להרתיע. דרוזים, בדואים, צ'רקסים, יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים חיים בערבות הדדית יחד. למעשה, תופתעו לגלות כי 53 אחוז מתושבי צפון הארץ אינם יהודים.
ואומנם, התמונה לא כולה ורודה - כמחצית מתושבי הצפון מדורגים במדד חברתי-כלכלי נמוך. נכון לשנת 2017, ההכנסה הממוצעת למשפחה בפריפריה, עומדת על כ- 16 אלף שקלים בלבד. במרכז, לעומת זאת, ההכנסה הממוצעת עומדת על כ- 22 אלף שקלים (על פי הלמ"ס). ההבדלים מורגשים גם באיכות שירותי הרווחה, בשירותי הרפואה, במוסדות ההשכלה, בהיצע מקומות העבודה, בתחבורה ציבורית ובאפשרויות החינוך לגיל הרך.
פועלים כדי לשנות
הפער בין הצפון למרכז כמעט בלתי נמנע מכיוון שעל אף שמספר התושבים במחוז המרכז ובמחוז הצפון כמעט זהה, שטח מחוז צפון גבוה פי 26 משטח מחוז מרכז. "התוצאה היא שבצפון יש הרבה יישובים קטנים ומרוחקים זה מזה, כך שהעלות של יצירת שירותים, כמו מרכזי תעסוקה, השכלה ובריאות בצפון גבוהה יותר שכן הם משרתים פחות תושבים", מסבירה ד"ר אודליה הייזלר, כלכלנית ומרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
אל מול האתגרים הללו, ניצבת עמותת "יעדים לצפון" של קרן רש"י, אשר שמה בראש מעייניה לקדם ולהרחיב את ההזדמנויות הניתנות לתושבי הצפון. העמותה מסייעת לצמצום פערי העוני, מלווה נערות המוגדרות בסיכון, פועלת להקניית אפשרויות לחינוך עבור הגיל הרך ועוד.
"בשנת 2020, משכורת של הורה אחד מזמן אינה מספיקה בכדי לכלכל משפחה שלמה", מסבירה לימור לב, מנכ"לית העמותה, "ועל כן יותר ויותר נשים בפריפריות נכנסות לשוק העבודה. אנו משתדלים לסייע למשפחות בצפון הארץ למצות את כלל זכויותיהן, ללמוד להתנהל כלכלית נכון ולמצוא תעסוקה בכדי להוציא את ילדיהם ממעגל העוני בישראל".
הכל מתחיל בגיל הרך
לצד הפעילות למיגור העוני, העמותה משקיעה רבות בפיתוח החינוך לגיל הרך. מחקרים מצביעים על כך שלחינוך בגיל הרך יש את היכולת להשפיע בעתיד על מיצוי הפוטנציאל של כל אחד ואחת מאיתנו. "ישנו קשר מוכח בין איכות החינוך הניתן בגיל הרך, לבין הגעה בהמשך להשכלה גבוהה, למשכורת הולמת ולבסוף גם לתשואה חברתית. כלומר כל שקל שמושקע בגיל הרך נותן תשואה במשך שנים רבות", מסבירה לב.
"על פי מחקרים, להשכלה גבוהה יש יכולת לצמצם פערים חברתיים והיא תשפיע לא רק על ההשכלה של האדם עצמו אלא גם על ההשכלה של ילדיו. למעשה, הסיכויים של אדם בעל השכלה גבוהה להיות מעורב בפשיעה נמוכים יותר וסיכוייו להיות בריא – גבוהים יותר. מכאן שלהשקעה בגיל הרך חשיבות עצומה", מוסיפה ד"ר הייזלר.
ואומנם, למרות החשיבות הרבה לנושא בישראל חוק חינוך חובה חל רק על ילדים מגיל 3 ללא מסגרות ציבוריות, איכותיות ומפוקחות מגיל לידה. בצפון הארץ קיימות רשויות מקומיות אשר לא קיימים בהן כלל מעונות יום. כדי לענות על צורך זה, פועלת קר"ן רש"י בשנה האחרונה לקידום איכות ופיקוח המסגרות החינוכיות לגיל הרך. העמותה אחראית על מתן המלצות ליישום מדיני בתחום הגיל הרך, לצד עצומת הפעוטות ופעילות העמותות שלה כיעדים לצפון. "החינוך בגיל הרך אחראי לעיצוב דור העתיד של מדינתנו, ולרוב זהו זמן יקר מפז בו ניתן לטפל בקשיי התפתחות, בעיות התנהגותיות ועוד. במידה ונדאג ליישר קו באשר לחינוך הגיל הרך גם בצפון, נוכל להוביל לשינוי פני החברה כולה", מסבירה לב.
צפי לבאות: פיתוח התחבורה ואפשרויות התעסוקה
הייזלר מפרטת פתרונות נוספים לצמצום הפערים כמו חיבור הפריפריה למרכז בעזרת רכבות, השקעה ממשלתית בתשתיות ופיתוח תחבורה ציבורית כפי שנעשה בשנים האחרונות, למשל בחידוש רכבת העמק.
"הקמת הפקולטה לרפואה בצפת בשנים האחרונות, בה הייתה שותפה קרן רש"י על מרכזי המחקר שלה, היא דוגמה מצוינת למשיכת כוח אדם איכותי לגליל. דוגמה היסטורית נוספת היא הקמת מרכז תפן שסמוך לכפר ורדים המאגד מספר מפעלים ומאפשר להם לחסוך בעזרת שכירות משותפת של שירותים" מוסיפה ד"ר הייזלר.
המורכבות והקשיים שעולים מייחודיותו של המחוז הצפוני בישראל שלובים בסביבתו העשירה והאטרקטיבית. המרחבים הגדולים שטרם התמלאו בבנייה לצד הטבע, האוויר הצלול וההון האנושי והאיכותי אשר מתגורר בצפון, הופכים אותו למוקד אטרקטיבי למגורים ולגידול ילדים. התייחסות מותאמת סביבה לפיתוח תעסוקה, השכלה גבוהה, תחבורה ושירותי בריאות משמעותיים, הם שימשכו אוכלוסייה חזקה וישפיעו על האזור כולו ועל עתיד החברה הישראלית.