תנו להם חופש לחקור | צילום:
nyul, Istock
האמן פבלו פיקאסו אמר פעם כי "בכל ילד יש אמן, הבעיה היא, כיצד יישאר אמן גם כשיגדל". המשפט הזה נכון לגבי תחום המדע כשם שהוא נכון בתחום האמנות. ילדים נולדים סקרנים וחוקרים מטבעם. העולם והחיים בו הם חידה עבורם, כזו שהם משתוקקים להבין ולחקור. הילדים מנסים למצוא תשובות לשאלותיהם בכוחות עצמם והאנשים הקרובים בסביבתם. כל שעלינו לעשות זה לשמור ולטפח את אותה סקרנות.
פעילויות מדעיות מדליקות לכל המשפחה, בחינם! לכל אירועי יום המדע הכנסו >>
לרגל יום המדע הישראלי 2015 שנערך היום (12.5), יסיירו עשרות מדעניות ומדענים בגני ילדים ברחבי הארץ במטרה לקדם את החינוך למדע בגיל הרך. בסיור, במסגרת פרויקט "מדען בגן" שמוביל בשנים האחרונות משרד המדע בשיתוף משרד החינוך, יציגו המדענים בפני הילדים את תפקידם, יספרו על יום המדע ויתנסו עמם בפעילות המדגימה עקרונות מדעיים בסיסיים, כשהמטרה היא לחשוף את הילדים למקצוע המדען, לתחומי המדע, לעקרונות החשיבה המדעית ולפקוח את עיניהם לכך שמדע קיים בכל תחום בחיים.
"המפגש הראשון של הילדים עם דמות של מדען או מדענית תשפיע על תפיסתם את העיסוק ועל עמדתם החיובית כלפי התחום ובוודאי תעורר שיח בנושא שימשיך גם בבית", אומר עידו שריר, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. "מדהים לגלות באיזו קלות ומהירות ילדים מפנימים כישורי למידה ומחקר מדעיים".
גם אתם רוצים להתגאות בעילוי שגדל לכם בבית? אספנו עבורכם טיפים ממיטב המומחים המקצועיים שיסייעו לכם לטפח ולשמר את המדען הסקרן שחבוי בילדכם:
גם הוא לא איבד את הסקרנות. איינשטיין | תמונת AVI:
חדשות1 ערוץ 2
1. תנו להם לחשוב לבד. פרופסור נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל וחוקרת מובילה בתחום הפסיכולוגיה, מציעה להורים לתת לילדים להתמודד עם בעיות ואתגרים ללא הכוונה או הכתבה במטרה לפתח את החשיבה, היצירתיות והמקוריות: "למרות שקשה לנו לראות את ילדינו מתוסכלים ופעמים רבות אנו נוטים לכוון אותם אל התשובה ה'נכונה', עדיף לאפשר להם לנסות ולפתור את האתגר העומד בפניהם לבדם.
"עודדו אותם למחקר עצמאי של ניסוי וטעייה הנשען על הסקת מסקנות, גם מכישלונות. גם אתם תופתעו לגלות שאתם לא בהכרח יודעים את התשובה הנכונה ושהדרך שאתם מכירים אינה בהכרח הדרך היחידה או המוצלחת ביותר. ילדים שמתמודדים עם קושי או אתגר בפעם הראשונה, חופשיים מכבלי ניסיון של אחרים, עשויים להפתיע אתכם בפתרונות יצירתיים ומקוריים שאולי אפילו ילמדו אתכם משהו. ההכוונה לפתרון צריכה להיות מועטה ובעיקר להתמקד בתהליך החשיבה ובמתן תשובות לשאלות שהילדים שואלים בדרכם. תנו להם ליהנות מהדרך שלהם!".
2. עודדו למידה מהתנסות במגע פיזי. לעשות במקום לבהות: "ילדים נהנים לשחק ולגלות את העולם במישוש ובמגע פיזי", מסבירה פרופ' ירמיה. "בגיל הרך, קוביות, פאזלים, בובות וצעצועים מכאניים חשובים ומשחקי הרכבה, תורמים מאוד לעידוד היצירתיות והסקרנות. תפקידנו לספק גירויים לא רק לחושי הראייה והשמיעה אלא גם לחוש המישוש. מומלץ להגביל את שעות ה'מסכים' וליצור תנאים מתאימים לחקירה של המרחב ושל אובייקטים באמצעות תנועה, משחק ובנייה. מאחר והסביבה מאותתת להם כבר בגיל צעיר להתעניין ולשחק יותר עם הצעצועים ה'רכים', שימו לעודד במיוחד בנות לעסוק גם בצעצועים ובעצמים הנדסיים יותר, לפרק ולבנות".
3. לכו בעקבותיהם. תנו לילדים שלכם חופש לחקור את מה שמעניין אותם: "התפקיד שלכם – להתבונן, להמתין ולתהות", אומרת פרופסור ירמיה, "אין תחליף ללהט של ילדים שרוצים לגלות דבר חדש על תחום חדש שמרתק אותם, הם מסוגלים לבלוע עולם חדש בלי שהם מרגישים בכלל שהם 'לומדים'".
"ההנאה והסיפוק הם גורמים מכריעים ביצירת מוטיבציה ללמוד ולחקור. הצגה סמכותית של השאלה או הפתרון מדכאת דווקא את היצר והסקרנות הפנימיים כיוון שהיא מונעת מהילדים את החלק היצירתי והחווייתי ביותר – החקירה והגילוי עם הסיפוק הנלווה. פעמים רבות ילדים נאלצים לחשוב על נושאים שלא מעניינים אותם, או דווקא בזמן שהם לא מעניינים אותם ובאופנים שלא מעניינים אותם. חשוב לעודד ילדים לחקור את מה שמעניין אותם, בזמן שבו הם מביעים עניין ובאופן שבו הם מתעניינים בנושא. אתם ההורים, תפקידכם להתבונן, להמתין, לתהות וכשצריך - לתמוך בסקרנות וביצירתיות".
נולדים גאונים, כל שעלינו לעשות זה לשמור ולטפח את אותה סקרנות | צילום:
Rui Frias, Istock
4. גם אתם לא יודעים את התשובה? נהדר, למדו יחד. נתנאל מזא"ה, ראש אגף מדע וקהילה במשרד המדע, מציע להורים להרוויח כל הזדמנות ללמוד ביחד עם הפעוט: "אתם תחת מתקפת 'למה?' ובעצמכם לא יודעים את התשובה? זו לא סיבה למבוכה אלא הזדמנות ללמד את הילד איך מחפשים תשובות לשאלות ופתרונות לבעיות בעידן המידע. כשעולם הידע כולו נמצא בטלפון החכם שבכף ידכם, לא הידע הוא הכוח - אלא היכולת להשתמש בו. אז במקום לתפוס להם דג, פשוט הראו להם כיצד אתם משתמשים בחכה".
5. תנו להם לפרק. ד"ר נצח פבריאש, סמנכ"ל מדעי בפארק קרסו למדע, מציע פירוק של פחות או יותר כל מה שנמצא מסביב היא דרך למידה מרתקת, מהנה ומפתחת חשיבה: "כדאי להתגבר על החשש שלנו ולרסן מעט את הנטייה שלנו לאסור עליהם "לקלקל, להרוס ולשבור", ולהיות סבלני כלפי פעילות חקירה הנדסית של צעצועים גם אם היא לא בדיוק לפי הוראות היצרן. אתם עשויים לגלות עד כמה מכשירים ישנים עשויים להיות נפלאים בתור משחק. חומרים פשוטים שנמצאים בבית עשויים להיות נפלאים לבנייה של מכונות משוכללות, משחקים ופתרונות הנדסיים", מציע ד"ר פבריאש, "תופתעו לגלות מה יצליחו הגאונים הקטנים שלכם לבנות באמצעות מקלות ארטיק, גומיות, דבק ושאר חומרי יצירה בסיסיים".
6. כל משחק בגן השעשועים הוא שיעור מרתק בפיזיקה. ד״ר איילת וייצמן, סמנכ״לית חינוך בעמותת SpaceIL המבקשת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח, אומרת כי המשחקים הפשוטים ביותר יכולים להפוך למקור להבנה של עקרונות מדעיים: ״כבר בגיל הגן, אפשר לנצל את מגרש המשחקים לאימונים למהנדס/ת החלל הצעיר/ה.
כשהילדים קופצים מהמתקן אל ארגז החול, אפשר לעקוב אחרי גודל המכתש שנוצר בחול המשתנה בקפיצה מגבהים שונים, להדמיה של פגיעת מטאוריטים על קרקע הירח. אפשר ללמוד עקרונות בפיזיקה ובאווירונאוטיקה באמצעות השוואת משך הנפילה של חפצים בגדלים שונים ובצורות שונות, או לסובב את הנדנדה התלויה סביב עצמה ולתת לילד להסתחרר (בפיקוח ערני של מבוגר), לבחון מה קורה לילד היושב על ציר הקרוסלה כששאר הילדים מסתובבים סביבו ולדמות את העיקרון לתנועות גופים בחלל - הילד נשאר במקום, כמו כוכב הצפון מעל ציר כדור הארץ. הילד/ה לא סתם משתולל/ת, הוא/היא באימונים בדרך להיות אסטרונאוט/ית".
כל ביקור בגן שעשועים הוא הזדמנות ללמידה | öéìåí:
חדשות 2
7. עודדו התנסויות והמעיטו באיסורים: רבקה פישמן, מנהלת רשת המעונות הארצית "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים מסבירה: "הסקרנות היא תכונה שקיימת כבר בגיל הרך, כשפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם.
ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה ומהווה רכיב משמעותי בהתפתחות קוגניטיבית אך היא עשויה לדעוך כתוצאה מאיסורים החלים עליה. כבר מגיל הינקות, יש לאפשר לתינוק סביבה המעוררת עניין וסקרנות באווירה רגועה. המדען או המדענית בפעוט יתעצם דרך התנסות ויצירת אווירה נכונה ללמידה, לעודד לחקור את העולם תוך שימוש בחושים: לבחור בין אפשרויות, לתת לו זמן לקבלת החלטות, לבחון ולשקול את הפתרונות, לעודד ולקבל שזה בסדר לטעות.
הלמידה המילולית ורכישת המושגים מתרחשת בשלב מאוחר יותר ונבנית על התנסות חושית. בקרב פעוטות, במרחב הפיזי במעון או בבית יוצרים מספר מוקדי פעילות בו זמנית, לדוגמה בעבודה עם חומר, או בפינת משחקים, פינת בנייה וכך הלאה. כך מעודדים את האפשרות לדגום את המוקדים ולבחור באיזה מוקד להמשיך ולחקור. בהתאם לצורך ההורה צריך לתווך, לעודד, ולתת משוב של חיזוקים. חשוב להיות קשובים לפעוט גם אם הפעוט מוצא עניין מחוץ למוקדים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן