הישראלים מעדיפים כלבים זכרים: על פי נתוני המרכז הארצי לרישום כלבים במשרד החקלאות, נכון לשנת 2017, היו רשומים בישראל  225,715 כלבים זכרים ו-220,092 כלבות נקבות. כ-70 אחוז מהנקבות מעוקרות, וכ-50 אחוז מהזכרים מסורסים. ממוצע גילאי הכלבים עומד על 6 שנים.

השמות הפופולאריים לשנת 2017: מנתוני המאגר של משרד החקלאות עולה, כי השמות הפופולאריים ביותר של כלבים בישראל הם מיקה לנקבות (4,252 כלבות) ולואי לזכרים (3,476 כלבים). השם מיקה זוכה השנה, בפעם השישית ברציפות, בתואר השם הפופולארי לכלבה בישראל. שמות פופולאריים נוספים הם לולה, לונה, טופי, בל ומוקה לנקבות, ושוקו, ג'וני, לאקי וסימבה לזכרים.

איפה יש הכי הרבה כלבים? על פי נתוני המרכז הארצי לרישום כלבים במשרד החקלאות, גם השנה תל אביב נמצאת בראש הרשימה. בשנת 2017 נרשמו בתל אביב 32,000 כלבים החיים בעיר. במקום השני חיפה, בה נרשמו 14,700 כלבים, באר שבע עלתה אל המקום השלישי עם 13,575, ראשון לציון ירדה אל המקום הרביעי, בה נרשמו כ- 13,000 כלבים, ובבירה ירושלים נרשמו 12,250. בתחתית הרשימה: בשנת 2017 נרשמו במודיעין עילית רק 3 כלבים, רכסים עם 6 כלבים וביתר עילית רק עם 19 כלבים.

כמה כלבים מאומצים בשנה בישראל? על פי יעל ארקין, מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות", ההערכה היא שמדובר בכ-7,000 כלבים בשנה. בכלבייה של "תנו לחיות לחיות" יש כ-300 כלבים בכל רגע נתון, ובממוצע יש אצלם כ-15 אימוצים מדי שבוע.

כלב שחור (צילום:  Viorel Sima, shutterstock)
"אנשים בוחרים את הכלב לפי היופי ולא האופי" | צילום: Viorel Sima, shutterstock

אנשים יותר קונים או יותר מאמצים כלבים? "אני רוצה להאמין שהיום יותר מאמצים", אומרת ד"ר נירית צפורי-ברקי, סגנית ממונה ע"פ חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות. היא מספרת שבמסגרת  שיתוף פעולה בין משרד החקלאות לאתר "יד 2", לא ניתן לפרסם יותר באתר כלבים למכירה מבתי גידול פיראטיים, אלא רק של ההתאחדות הישראלית לכלבנות. "אני חושבת שזה הוריד את כמויות הקנייה".

 "כלבים וחתולים שחורים נתפסים עדיין בגדר 'מזל רע'"

אילו כלבים מאמצים בעיקר? גורים וכלבים קטנים (בגודל). יעל ארקין: "אנשים רוצים גורים כי הם רוצים לגדל אותם מהשלב שהם עוד צעירים, ואנשים מאמצים כלבים קטנים כי הם חושבים שהם תופסים פחות מקום בבית, וגם כי הם פחות מאיימים עליהם". בנוסף, אנשים מאמצים כלבים בהירים יותר משחורים: "אין לי מושג למה. למה אוהבים יותר בלונדיניות?", אומרת ארקין. נויה נרדימון מ"תנו לחיות לחיות" מוסיפה: "אנשים רוצים כלבים קטנים כי הם חושבים שכלב גדול מימדים יסבול בדירה. אנשים עדיין תקועים במחשבה שכלב חייב חצר, מה שכמובן לא נכון, כי כלב לא צריך חצר, אלא לטייל 3 פעמים ביום. כלבים שחורים, כמו חתולים שחורים, הם עדיין, גם בשנת 2018, בגדר 'מזל רע'. כלב לבן תמיד נראה הרבה יותר 'מיוחד', ולצערנו אנשים בוחרים את הכלב לפי היופי ולא האופי".

אגב, עניין העדפת כלבים בהירים אינו ייחודי רק לישראל. צפורי-ברקי מספרת כי היא גרה כשנה וחצי בארה"ב, כאשר לימדה שם רפואת כלביות ורווחת בעלי חיים. לדבריה, "גם שם יש את עניין ה-Black dogs. אפילו אצל כלבים גזעיים, כמו לברדור, את יכולה לראות הרבה כלבי אוף-וויט, שמנת, בז', פחות מזה חומים והכי פחות – שחורים".

מה קורה לכלבים שלא מאומצים? כאשר בעלים מביא כלב לכלבייה עירונית, הוא חותם ויתור על הכלב. הכלבייה מחויבת להחזיק את הכלב שבעה ימים, למקרה שהבעלים יתחרט, ולאחר מכן, על פי חוק, מותר לה להרדים את הכלב. אם נתפס כלב משוטט, ללא שבב, ללא בעלים ולא מחוסן, יש להחזיק אותו בכלבייה 10 ימים, ואחרי כן אפשר להרדים אותו. אם כלב כזה נמסר לאימוץ, על פי הנוהל הוא צריך להיות מוחזק 30 יום ורק אז להימסר למאמצים, מחשש לכלבת.

כמובן, שיש כלביות ועמותות רבות שאינן ממיתות כלבים, אלא מחזיקות אותם עד שימצאו בית חם. לדוגמה, בבית המחסה של "תנו לחיות לחיות" נמצאים כלבים כבר שמונה שנים, שעדיין מחכים לבית. למעשה, יכולת הקליטה של העמותה תלויה אך ורק בכמות האימוצים.

שנת מאסר או קנס של 76,500 שקל על נטישת כלב

 מי מאמץ יותר – משפחות או רווקים? לדברי יעל ארקין, משפחות מאמצות יותר מצד אחד, אבל גם מחזירות יותר את הכלבים, בעוד שאימוצים של רווקים הם לרוב יותר איכותיים.

 

מהו אימוץ אחראי? כאשר הבעלים מבטיח לדאוג ולקחת אחריות על בעל החיים  לאורך כל ימי חייו, לא משנה עד כמה יתעוררו קשיים. דוגמא לאימוץ לא אחראי, הייתה בעקבות הצלחת הסרט של דיסני "101 כלבים דלמטיים", "שבעקבותיו כולם רצו דלמטיים, אבל לא ידעו שזה כלב שגדל מאוד, יש לו המון אנרגיה, ולצערנו די מהר הייתה נטישה גדולה של הכלבים", מסבירה צפורי-ברקי.

בחור עם כלב (צילום:  Olena Yakobchuk, shutterstock)
אימוצים של רווקים הם לרוב איכותיים יותר | צילום: Olena Yakobchuk, shutterstock

מה קורה עם בעלים של כלב שננטש? ביולי 2007 הוכנס תיקון בחוק צער בעלי חיים, בו נאסר במפורש על נטישת בעלי חיים. מדובר בעבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד שנת מאסר או קנס של 76,500 שקל. בשנת 2012 הוגש לראשונה כתב אישום נגד אדם שנטש את כלבו ביער, ובית משפט השלום בחיפה גזר על הנאשם עונש של 150 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. באפריל האחרון הגיש משרד החקלאות כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע נגד תושב אשקלון, בן 62, שנטש את כלבתו באזור תעשייה בעיר, לאחר שהתייחמה.

"אנחנו מצפים מאנשים שלא רוצים את בעל החיים, למצוא לו בית אחר", אומרת צפורי-ברקי. "יש עמותות שמחייבות את הבעלים בחוזה, שאם אתה לא רוצה את בעל החיים מאיזושהי סיבה, אתה מחויב להחזיר אותו אליהם ולא להעביר הלאה".

עיקור וסירוס - על פי תקנות משרד החקלאות, כל כלב או חתול שנמסר לאימוץ על ידי כלבייה עירונית או עמותה חייב להיות מעוקר או מסורס, וכן להיות מסומן בשבב. עוד צעד שנועד לעודד עיקור וסירוס של כלבים הוא "חוק איתן כבל" - אם הכלב שלכם מסורס או מעוקר תשלמו כ-50 שקלים עבור אגרת כלבת שנתית, ואם לא – תשלמו כ-300 שקלים מדי שנה. "העניין הכלכלי משחק. פעם אחת תשלם על הניתוח – שעולה בין 300-600 שקלים, וכך תחסוך את האגרה", אומרת צפורי-ברקי. "הנתונים שלנו מראים שמאז החוק, מספרי העיקור והסירוס גדלו".

בנוסף, משרד החקלאות החליט לפני כארבעה חודשים לסבסד "סלי אימוץ" של עמותות למען בעלי חיים, שכוללים חיסון ועיקור או סירוס, בשווי של 2 מיליון שקלים, במטרה להגדיל את כמות בעלי החיים המאומצים בישראל.