והזוכה הוא: מרצה באקדמיה
אם שקלתם פעם קריירה אקדמית, הנתונים מראים שהדרך הזו בהחלט עשויה להשתלם לכם. המדדים שלפיהם דורגו המקצועות השונים הם שכר ממוצע, ממוצע שעות עבודה בשבוע ומידת לחץ בעבודה - כאשר הציון הסופי הוא שקלול של שלושת המדדים לפי משקל של שליש לכל אחד.
המקצוע שצועד בראש הוא כאמור מרצה באקדמיה, בעל תואר אקדמי אחד לפחות. אז למה בעצם מגיע לו התואר המכובד? מרצה בישראל מרוויח בממוצע 9,848 ש"ח בחודש ברוטו, עובד כ-27.7 שעות שבועיות ובמדד הלחץ, שנבדק במיוחד לטובת הכתבה (ראו פירוט למטה), קיבל את הציון 5.3 מתוך 10. במילים אחרות: הוא אמנם לא מרוויח הרבה אבל הוא עובד מעט ובלי לחץ, שלא לדבר על הפרסטיז'.
השכר החודשי הממוצע במשק בישראל נכון ליוני 2015 הוא 10,078 ש"ח, קצת מעל לשכר הממוצע של מרצים באקדמיה, שעל פי דירוג השכר בלבד מגיעים רק לחלק התחתון של הרשימה, כך שאם אתם בעניין של לעשות כסף והרבה - זה לא ממש הכיוון. אבל אל דאגה, לא תישארו רעבים: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אקדמאי בוגר תואר ראשון שעוסק בהוראה וחינוך במוסד אקדמי, ירוויח בשנה הראשונה לסיום התואר 68,100 ש"ח בממוצע בשנה, ובחלוף ארבע שנים מסיום התואר ירוויח 76,800 ש"ח בממוצע לשנה - עלייה של 12.7%.
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה נכון לשנת 2009, מרצה בכיר באוניברסיטה עם 11 שנות ותק ירוויח בממוצע בחודש כ-19 אלף ש"ח ואילו פרופסור מן המניין באוניברסיטה, בעל ותק של 35 שנים ירוויח כ-34 אלף ש"ח בממוצע בחודש. לעומת זאת במכללות הפרטיות על פי פרסומים של "דה מרקר" ב-2011, יגיע שכרו של מרצה בכיר על פי הערכות למשכורת של כ-50 עד 65 אלף ש"ח בממוצע לחודש. בארץ ישנם כ-29,100 בעלי תואר דוקטור המועסקים בשוק העבודה כשכירים ושליש מתוכם הם מרצים במוסדות אקדמיים.
בתחתית הטבלה, לעומת זאת, מצאנו את סוכני המכירות בתחום הרכב, שקיבלו את הדירוג הנמוך ביותר בעקבות הלחץ הרב שבו הם נתונים, בגלל הצורך המתמיד לעמוד ביעדי מכירות. סוכני מכירות הרכב עובדים 35.8 שעות בממוצע בשבוע ועל כך משתכרים כ-8,882 ש"ח בממוצע בחודש.
עובדי ההייטק הגיעו למקום החמישי בטבלה, זאת על אף שהם מרוויחים את השכר הגבוה ביותר מבין המקצועות שנבדקו. מה גרם להם לאבד את המקום הראשון? מדובר בכלוב הזהב הידוע של ההייטק: למרות השכר הגבוה, תנאי העבודה המלחיצים לא מתאימים לכל אחד - במדד הלחץ קיבל המקצוע ציון גבוה באופן יחסי (7.33) והוא נמצא גבוה גם במדד מספר שעות העבודה הממוצע בשבוע (38.7 שעות).
אבל אם כל מה שמעניין אתכם זה התלוש
אין הפתעות: אם גובה השכר הוא המכריע מבחינתכם, תחומי ההייטק, הבנקאות והמחשבים הם היעד. לפי נתוני שכר הברוטו הממוצע לחודש לשכיר, שמתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועדכניים לשנת 2013, באופן לא מפתיע הגיעו לראש טבלת השכר עובדי ההייטק עם שכר חודשי ממוצע של 19,814 ש"ח.
נכון לשנת 2011 בישראל עובדים כ-278 אלף שכירים בתחום ההייטק. מי שנושפים בעורפם של עובדי ההייטק, במרחק לא רב בכלל הם דווקא עובדי הבנק, שמרווחים בממוצע 19,537 ש"ח בחודש (חשוב להדגיש כי מדובר בשכר הממוצע, ולא בשכר החציוני). נכון ל-2011 ישנם כ-38 אלף עובדי בנק בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
על פי דו"ח המפקח על הבנקים שהתפרסם ב-2013, כ-10% מהם מרוויחים עד 60,000 ש"ח בשנה בממוצע (כ-5000 ש"ח בממוצע לחודש), ואילו כ-34% מרוויחים בין 210 אלף ל360 אלף ש"ח בשנה בממוצע (בין 17,500 ש"ח ל-30 אלף ש"ח בממוצע לחודש).
סוגרים את רשימת השכר מעצבי השיער השכירים, עם שכר חודשי של 4,576 ש"ח בממוצע. כנראה שאם להיות מעצב שיער, אז רק בעל מספרה.
פחות שעות בעבודה, יותר זמן בבית
ממוצע שעות העבודה השבועיות למקצועות השכיר שנבדקו מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועדכניים לחודש יוני 2015. את המספר הנמוך ביותר, ומכאן גם האטרקטיבי ביותר, עובדים מורים במערכת החינוך ומרצים באקדמיה, וזאת על אף המעבר לתכנית יום לימודים ארוך בחלק מהאזורים בארץ. אין ספק שעבור מי שמספר שעות העבודה השבועיות חשוב לו במיוחד, בחירה במקצועות ההוראה (באקדמיה או בבתי הספר) תאפשר לאזן בין עבודה לבין חיי משפחה, פנאי ופיתוח אישי.
בקצה השני של הרצף נמצאים לוחמי כיבוי אש, אנשי קבע ושוטרים שעובדים כ-43.4 שעות שבועיות בממוצע - מספר השעות הרב ביותר מבין המקצועות שנבדקו. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א-1951), עבודה במשרה מלאה הינה בהיקף של 43 שעות שבועיות. כמו כן, מותר להעסיק עובד בשעות נוספות, לא יותר מ–12 שעות בשבוע. מצאנו כי למעט שלושת המקצועות הללו, ברוב המקצועות היקף שעות העבודה בממוצע נמוך מהקבוע בחוק, אך מאחר שמדובר במספר ממוצע הוא מושפע מנתונים חריגים בכל מקצוע. עובדי ההייטק (שיאני השכר), שבתפקידם לעיתים קרובות נדרשים להתאים את עצמם לשעות העבודה מעבר לים, עובדים כ-38.7 שעות בממוצע בשבוע, מעל עשר שעות יותר בשבוע ממרצים ומורים.
ומה לגבי מידת הסטרס? הכי שלווים הם עובדי פינוי האשפה
מדד הלחץ בעבודה הופק במיוחד עבורנו על ידי מומחים בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית במכון אדם מילא. הנתונים מתבססים על מחקרים וכוללים בתוכם את הדירוג של כל מקצוע בעבודה תחת לחץ, מידת היכולת לעבוד ולהגיב במהירות, ומידת היכולת להסתגל למצב משתנה. הדירוג הינו מ-1 עד 10, כאשר 10 הוא הלחוץ ביותר.
המקצועות שנמצאו כבעלי רמת הלחץ הגבוהה ביותר הם טייס וכבאי, מה שנובע בעיקר מהדריכות הנדרשת בשני התפקידים. רמת הלחץ בתפקידים אלו אף גבוהה יותר מרמת הלחץ במקצועות הרפואה, שקיבלו 8 בדירוג.
המקצוע שקיבל את הדירוג הנמוך ביותר מבין המקצועות שנבדקו הוא עובד פינוי אשפה, שקיבל 2 במדד הלחץ, כך שמי שמעוניין במקצוע רגוע יותר ומוכן להתפשר על הניחוחות הנלווים, כנראה שמשאית הזבל התורנית היא הכתובת, ולא תהיו לבד: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-5,600 שכירים במשק מועסקים כעובדי פינוי אשפה תחת הרשויות המקומיות.
למדור ייעוץ קריירה של מכון אדם מילא לחצו כאן.
וכמה אתם צריכים להרוויח כדי לחיות כמו שאתם רוצים?
>> עוד שאלות שכדאי לכם לשאול: mako חוזר בתשובה