אין אדם בזוגיות שלא שואל את עצמו איך שומרים עליה ומה לעזאזל עושים כדי להיות מרוצים לטווח ארוך, אבל עד לפני כמה עשרות שנים מעט מאוד חוקרים עסקו בשאלה הזו. כיום קיימים אינספור מדריכים וספרים שמנסים ללמד אותנו איך לתחזק מערכת יחסים, אם כי לא כולם מגובים בתוצאות בשטח. אז מה הסוד לזוגיות מאושרת? במשפט אחד: תבינו שמולכם נמצא אדם נפרד, לא מושלם ושביחד אתם בונים יישות שגדולה משניכם. ומה הסיכוי שלכם לזוגיות מאושרת? הנה כמה מחקרים שיעזרו לכם לברר. 

1. האם אתם אנשים נעימים?

The Big Five היא תיאוריה שפותחה על ידי הפסיכולוגים פול קוסטה ורוברט מקרי בתחילת שנות ה-90', ומחלקת את בני האדם לפי חמש תכונות מובילות: מוחצנות, נעימות, פתיחות מחשבתית, רגש אחריות ויציבות רגשית. ב-2004 בדקו שלושה חוקרים שונים את הקשר בין אותן חמש תכונות לשביעות רצון ממערכת יחסים זוגית והתוצאות היו חד משמעיות: אנשים גבוהים על סולם הנוירוטיות יהיו פחות מרוצים ממערכת היחסים שלהם. לעומת זאת, אנשים מוחצנים או כאלו שנעימים לסביבה היו מרוצים ופתוחים יותר לאינטימיות, במיוחד אם הם גברים. טיי טאשירו, פסיכולוג שחיבר את הספר “The Science of Happily Ever After”, כתב כי נעימות היא התכונה החשובה ביותר כדי להעריך הצלחה של מערכת יחסים. פלוס, לטענתו, אנשים נעימים הם גם טובים ביותר במיטה.

אין תמונה
נייס טו מיט יו

2. האם אתם נופלים לסטראוטיפים?

למרות שחלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים, שרחוקה מלהיות שיווניות, לא נמצאת כאן מאתמול, היא לא תהפוך אתכם למאושרים יותר. שוויון בין התרומה שמביא כל בן זוג למערכת יחסים וכמות האהבה שהוא מקבל, הופך מערכת היחסים לבעלת סיכויי הישרדות גבוהים יותר. על פי מחקרם של Walster, Walster & Traupmann, אנשים שתופסים את מערכת היחסים שלהם כשיווניות נטו להיות מאושרים יותר, מחויבים יותר ולא פחדו להיחשף בצורה שהועילה למערכת היחסים שלהם.

3. האם אתם נלחצים מסקס רע?

בשנת 2007 פרסמו שני דוקטורים לפסיכולוגיה, בארי מקארתי ומייקל מץ, מאמר בעל השם המעט מדכא “The Good Enough Sex” ("סקס טוב דיו"), שמדבר על חשיבות הסקס בשביעות הרצון שלנו ממערכת יחסים זוגית. המסקנה של השניים הייתה כי סקס הוא חלק חיובי בחיים של כולנו, אבל סקס לא חייב להיות טוב כל הזמן, וכדאי שנהיה ריאליסטים בציפיות שלנו. במילים אחרות: במערכת יחסים מצוינת, סקס יכול להיות גם מעולה, גם טוב וגם די רע. רק אחרי שנשלים עם זה, נהיה מסוגלים להיות מרוצים מהזוגיות בכללותה. לפי החוקרים עלינו להתמקד בצדדים החיוביים ולקבל את השלילי בידיעה שזה נורמלי לחלוטין. כך נוכל להוריד את מעצמנו ומבן הזוג את הלחץ בכל הנוגע לביצוע, פחד מכשלון ופחד מדחייה.

הסקס של מאסטרס
במקרה הכי גרוע, מאסטרס וג'ונסון לרשותכם

4. האם אתם רבים חכם?

חוקר הזוגיות הידוע ג'ון גוטמן ראיין 3,000 זוגות במטרה לבדוק אילו התנהגויות הופכות זוג למאושר. את המסקנות שלו הוא איגד לאינספור מאמרים וספרים, כשהמפורסם ביניהם הוא “Seven Principles for Making Marriage Work" ("שבעה עקרונות שיגרמו לנישואים לעבוד"), שגם נכנס לרשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס". במחקריו הראשונים טען גוטמן כי אחד הגורמים להצלחה וסיפוק בחיי הנישואין היא דווקא היכולת של בני הזוג לריב, וכי זוגות שנוטים להימנע מקונפליקט יהיו פחות מרוצים ממערכת היחסים שלהם.

גוטמן הניח שהדרך בה אנחנו מתמודדים עם ריבים היא מנבא טוב יותר של סיפוק מהקשר מאשר קיומו של הקונפליקט עצמו. תקשורת טובה בין בני זוג היא אמנם בסיס למערכת היחסים, אבל תקשורת טובה לא אומרת שבני הזוג צריכים לחיות בהרמוניה תמידית. במילים אחרות: אם משהו מציק לכם, תדברו על זה.

בהמשך הקריירה שלו חידד גוטמן את דבריו, והבהיר שלמרות הצורך להתבטא כדאי שנזכור שאת רוב הריבים בנישואים אי אפשר לפתור. מה לעשות, לרובנו יש ערכים שונים, סגנון חיים שונה ואישיות שונה. אמנם להתמודד עם קונפליקט זה חשוב, אבל לא פחות חשוב זה להבין שאנחנו אנשים שונים. כשאנחנו רבים על אותם הדברים שוב ושוב אנחנו מבזבזים זמן ונשארים מתוסכלים. במקום זה, כדאי ללמוד איפה אנחנו שונים מבני הזוג ואיך אנחנו חיים עם ההבדלים, בלי לנסות כל הזמן לתקן אותם.

זוגות מתאמנים (צילום: elitedaily.com)
לחיי הסינרגיה | צילום: elitedaily.com

5. האם אתם יורים במטרה לפגוע?

בדומה ל"ארבעת פרשי האפוקליפסה", גם גוטמן מצא סימנים שמעידים על סיומו של קשר: ביקורות, בוז, התגוננות ותכסיסים, כאשר כל אחד מהם יכול לפגוע במערכת היחסים שלכם.

א'. ביקורת - לפי גוטמן, יש הבדל של שמים וארץ בין תלונה לביקורת. בעוד שתלונות הן חלק מכל מערכת יחסים, ביקורת נאמרת כדי לתקוף את בן הזוג, מרמזת שמשהו לא בסדר בו ומשתמשת בהכללות כמו "אתה אף פעם לא מקשיב לי" או "את תמיד מאשימה אותי". זהו דפוס שמטרתו לגרום לאדם השני להרגיש רע עם עצמו ועלול להכניס את בן הזוג למגננה. כדי להימנע מביקורת חשוב למקד את התלונות ולא לתקוף את אופיו של בן הזוג.
ב'. בוז - אנחנו משתמשים בבוז כדי להקטין את הערך העצמי של בן הזוג ולהפגין את העליונות שלנו עליו. ההתנהגות לא חייבת להיות מילולית וכוללת שימוש בסרקסזם, הקנטה, גלגול עיניים וקריאה בשמות. זו אולי ההתנהגות המסוכנת ביותר והיא עלולה להרוס את הבסיס למערכת היחסים בין בני הזוג. כדי להימנע מבוז עלינו לא להיות סבלנים להתנהגויות מסוג זה. גוטמן בעצמו טוען שמדובר בעבודה לא פשוטה.
ג'. התגוננות - לעומת ביקורת ובוז, התגוננות היא ראיית העצמי כנפגע דרך הפלת האשמה על בן הזוג, ביטול התלונות שלו וחזרה על עצמנו מבלי להתייחס לדברים שהוא אומר. כשאנחנו מתגוננים אנחנו מתייחסים לעצמנו כאל קורבן ונמנעים מלקחת אחריות, מה שיכול להסלים במהרה לבעיות בתקשורת. צורות שכיחות להתגוננות הן שימוש בתירוצים ("זו לא אשמתי..."), קיטורים ("זה לא הוגן!") וחוסר הסכמה והפלת אחריות על בן הזוג ("אתה טועה, אתה זה ש...")
ד'. תכסיסים - ניסיונות להימנע מקונפליקט דרך נטילת מרחק פיזי או רגשי מבן הזוג. התנהגות שעלולה להתפרש מהצד כחוסר אכפתיות ולהראות לבן הזוג כאילו מנסים להתרחק ממנו. למרות זאת, הרבה פעמים מדובר במגננה שפיתח אחד מבני הזוג כדי להתמודד עם הרגשות שלו ולהרגיע את עצמו. התנהגות כזו יכולה להתבטא בשתיקה עוינת, החלפת נושאי שיחה ולקיחת מרחק כשמגיעים לדבר על נושאים רגישים.

6. אל תשכחו את העבר

אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לפי גוטמן לנבא עתיד של זוג, היא להסתכל על העבר שלו. במחקר שערך נשאלו 52 זוגות נשואים על אירועים בולטים בעברם: דייט ראשון, ההכנות לחתונה והרושם הראשוני שקיבלו מבני הזוג. באמצעות תצפית וצילום הראיונות פיתחו גוטמן ושותפיו למחקר רשימה של מדדים ותבניות חוזרות. כל הזוגות המאושרים, מתברר, באמת דומים לזה לזה: הומור, חיוכים, מחמאות, התרפקות על נוסטלגיה והשימוש בביטוי "אנחנו" מול שימוש ב"אני" ו"הוא" – כל אלה היו סימנים שניבאו את הצלחת הזוגיות גם בהמשך. זוגות לא מאושרים, לעומת זאת, המעיטו בפרטים, הרחיבו דווקא באירועים השליליים ולא דיברו על הזוגיות כיישות. בנוסף, הגרסה שלהם לסיפור ההיכרות נטתה להשתנות במהלך השנים ולאבד מההילה הרומנטית שאפפה אותה בהתחלה.

גוטמן ועמיתיו לקחו את אותם מדדים ויצרו מהם נוסחה שמטרתה להעריך את הסיכוי שאותם זוגות ישארו ביחד בהמשך. כעבור שלוש שנים, כשחזרו אל אותם הזוגות, גילו כי הנוסחה שפיתחו עבדה ב-94 אחוז מהמקרים ושעל סמך אותם מדדים היה אפשר לקבוע מי הזוגות שישרדו.

7. האם יש לכם אלטרנטיבות בחוץ?

על פניו זה נשמע ברור: כדי להשיג זוגיות מאושרת ויציבה אנחנו צריכים להיות יותר מחוייבים אליה. אבל מה הופך אנשים למחויבים כלפי מערכת היחסים שלהם? מחקר מוכר שהתפרסם בשנת 1996 במגזין לנישואים ומשפחה מנה שלושה גורמים שמשפיעים על רמת המחויבות שלנו. הראשון הוא רמת הסיפוק ממערכת יחסים - ככל שהסיפוק גדול יותר, כך הזוגיות תשמר לאורך זמן, וממש כמו בעולם העסקים, סיפוק גבוה נוצר מחישוב של עלות מול תועלת: השקעה נמוכה ורווח גבוה יהפכו אותנו ליותר מסופקים, ואת מערכת יחסים שלנו ליציבה יותר.

הגורם השני, שגם הוא לא מצטייר כרומנטי במיוחד, הוא מספר האלטרנטיבות שיש לנו מחוץ למערכת היחסים. כאשר אנשים מאמינים שאין להם הרבה אופציות מעניינות מחוץ לזוגיות, הם יהיו מחויבים אליה יותר.

הגורם האחרון הוא הזמן שאנחנו בוחרים להקדיש למערכת היחסים: ככל שנקדיש יותר זמן למערכת היחסים שלנו, כך גדלים הסיכויים שלה תשרוד.

בן אפלק וג'ניפר גארנר (צילום: Jason Merritt, GettyImages IL)
תלמדו מניסיון | צילום: Jason Merritt, GettyImages IL

וגם: האם הזוגיות שלכם היא יישות בפני עצמה?

"בנוסף לצרכים ולרצונות של כל צד בזוגיות, יש גם חיה שלישית שהיא הדינמיקה, הקשר עצמו", טוענת ענבל חזקיה חלפון, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בזוגיות ממרכז ד"ר טל. "מתוך טיפולים ועבודה עם זוגות אני רואה ששאלת ה'אנחנו' היא השאלה הכי חשובה. הרבה פעמים כל אחד אומר איך הוא, אבל אף אחד לא מדבר על הזוגיות. לפעמים אישה יכולה להתעצבן שבן הזוג מאחר והיא מדייקת, אבל הבעיה היא לא בן הזוג עצמו אלא מה קורה בתוך הזוגיות. האם אנחנו כזוג מאחרים או מדייקים? כששניים שותפים, אין דבר כזה שאחד מנצח ואחד מפסיד, כי אז הזוגיות הפסידה. זו חשיבה שהרבה זוגות לא מפתחים, במיוחד זוגות שנוצרים בגיל מאוחר. אנשים מתקשים להשתנות ולהתגמש וזה משהו שצריך להתחשב גם בו - לא בבן הזוג, אלא בזוגיות. זה דורש משא ומתן, דיבור בכבוד ודיון. אתם צריכים להצדיק את העמדות שלכם ולהסביר אותן לאדם אחר, וזה החלק הכי קשה".

_OBJ

ואיך להרשים את כולם במפגש חברתי?

>> עוד שאלות שכדאי לכם לשאול: mako חוזר בתשובה