לפניות בתחומי לשון (ניסוח, כתיבה, כתיב, תחביר וכיו"ב)
• כתבו לנו בתיבה "מצאתם טעות לשון?" שבתחתית כל כתבה
• או שלחו מכתב בצירוף קישור לכתבה אל hearotgolshim@mako.co.il


כשנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ הקליד בציוץ שלו covfefe – כנראה במקום coverage (סיקור עיתונאי) – אותה טעות הקלדה משכה תשומת לב בעולם וכמעט קנתה לה שביתה במילוני האנגלית. ההבדל הוא שאנחנו גם נודה בטעויות ונפעל לתקנן. mako ו-N12 קוראים לכם לסייע לנו ליירט שגיאות לשון בכתבות.

אז איך מדווחים על טעות? ומה נחשב בכלל לטעות? למה חשוב יותר להעיר על שיבושים בכתבות הראשיות? אספנו לפניכם את כל סוגי השיבושים הנפוצים, אלה שיגרמו לנו לקפוץ אל הטלפון האדום גם בחצות, ונובעים מלחץ הזמן וקצב העבודה הגבוה – והוספנו כמה עצות איך לדווח עליהם ביעילות.

אלה הטעויות – ועיקרן תחילה

לפני החלק הכיפי, רק הבהרה קטנה: כל תיקון וכל חידוד יתקבלו בברכה – גם אם מצאתם "רק" טעות הקלדה אחת, רק סתירה פנימית אחת, רק טעות תוכן אחת וכיו"ב. אינכם נדרשים לשלוט בכל כללי הדקדוק לאשורם וכמובן לא להיות בקיאים בתוכן של כל ידיעה וידיעה. מותר לטעות ולהתלבט, להציע ולהתחרט. אלה שמונת סוגי השיבושים הנפוצים:

  1. ניבים מסורסים
    מסַפרים שבחקולטה לפקלאות אהבו להאזין לפילמורת התזהרמונית, אבל כבר הִזְמַנּוּ השתנים. פליטות קולמוס וסילופי ביטויים יכולים לקרות לכל מי שכותב, ודוגמאות יש בשפע: רוקם עור וגידים, עשה ימים כלילות, הקדים תרופה למכה, פסח על שני הסעיפים, קשרים נכתרו לראשו, הניח את היד על ההדק (או הדופק).
    (הנוסח הנכון, לפי הסדר: קורם, לילות כימים, רפואה, שתי הסעיפּים, כתרים נקשרו, האצבע.)
  2. בלבול בין שורשים דומים
    למי מאיתנו זה לא כָּרָה: החלפה בין שני שורשים קרובים אך שונים. אנחנו יודעים להבחין בין 'התאמץ ללא הועיל' ל'הואיל בטובו'; בין 'טבעת אבטחה הדוקה' ל'מאמינה אדוקה'; בין 'הסתה' (פיתוי לדבר רע) ל'הסטה' (של הרכבת מהמסילה) – אבל גם אנחנו כותבים לפעמים הפוך ממה שהתכוונו. חוקרי הלשון הוכיחו שכמה מהשורשים הדומים (לא כולם) התפצלו ממקור אחד משותף: אכל ועיכל, טעה ותעה, תכשיט וקישוט, כפל וקיפל. לפעמים הבלבול הוא בין הפכים: במקום "שנת הלימודים תסתיים ביוני" כתבנו "תתחיל". כורה גם לתובעים ביותר.
  3. שיבושי הקלדה
    האירוע המגובר (המדובר) התרחש בעביש 433 (כביש 443), לטענת החחוקרים (החוקרים) של לה"ב 443 (הנכון: להב 433). אלא תוצאות המשה ומתן בין הסייעות • השמטות: "לשמחתנו דווח על נפגעים" – חסרה המילה "לא"; גרש: גיאהד (ג'יהאד), צצני (צ'צ'ני) • שׂיכּוּל אותיות (החלפה): הושרעה ברצח (הורשעה), צדעים (צעדים), יחידה 820 (8200), מתעוב (מתועב), ידאטנית (דיאטנית), ישראיים (ישראלים) • שליפת מילה קרובה אך לא נכונה: בשנה ה-36 להריונה (הכוונה: בשבוע); דם, ידע ודמעות (יזע); כוכְבים עם כוכָבים (רוקְדים); נשפט למעשר עולם (מאסר); מיליונים או מיליארדים; שקלים או דולרים.
  4. חוסר הֶתְאֵם דקדוקי
    "ברשתות הופצו דרשות מתסיסות ומסיתות שבהחלט עלולים להלהיט את הרוחות", כתבנו בסערת רגשות. הנכון: עלולות, מפני שדובר על "דרָשות" = הן. בדרך כלל זה קורה במשפטים ארוכים.
  5. כפילות
    קראו לאט: "רק 11,000 אלף צופים בלבד, שהם 36% אחוז מהקהל, קנו כרטיסים במחיר מלא". לפעמים קצת קשה לראות את זה במבט ראשון: המילה "אֶלֶף" מייתרת את שלושת האפסים שקדמו לה; סימן האחוז (%) מייתר את המילה "אחוז" שאחריו; המילה "רק" מייתרת את רעותה "בלבד" (או להפך). הבלשנים קוראים לזה יַתירוּת או עודפוּת (redundancy). לפעמים היא מקובלת ואולי גם תורמת לעיבוד הכתוב: 'אך ורק', 'שקר וכזב', 'בושה וחרפה' מהדהדים יותר מן 'אך', 'שקר' ו'בושה'; ואולם לפעמים אין לה תרומה של ממש: 'חלום בלהות מפחיד' (אם הוא חלום בלהות, ממילא הוא מפחיד).
  6. כתיב מלא: נוהלי השיט באונייה הנורווגית
    כאוהדי האקדמיה ללשון העברית אנחנו שואפים לאמץ את כללי הכתיב המלא העדכניים (2017): אומנם, אונייה, ביטחוני, משכנתה, איתנו, תוכנית, הנחיה, שחייה, מסוים, נורווגיה. עם זה, פעמים ננקט דווקא הכתיב הרווח – אנגליה, טורקיה (שמות המדינות; ולא: ~ייה), אינטליגנציה (ולא: ~צייה), מיד (ולא: מייד), איסלאם (ביו"ד). ב-N12 מקובלים הכתיבים המלאים צוהריים, לעיתים, אימא.

    כלל האצבע: ראוי שבידיעה תישמר האחידות הפנימית. אם הבחנתם בשני כתיבים סמוכים הסותרים זה את זה, או בכתיב שאיננו מקובל בכלל (כמו "ייתקדם" במקום יתקדם), אתם מוזמנים להעיר לנו.
  7. ענייני אחידות ופיסוק
    מה משותף לנגה, אפק, מרב, קארין ועמר? כולם כנראה יספרו לכם כמה מאכזב אותם שמאייתים את שמם שלא כפי שהם כותבים (אופק, מירב, קרין, עומר). אז אם באותה ידיעה ממש מצאתם שכתבנו פעם רויטל ופעם רוויטל; פעם איראן ופעם אירן (להבדיל); פעם תוכנית ופעם תכנית – יש טעם להעיר על כך, לטובת האחידות הפנימית גם בתחום הפיסוק: אומנם יש מן הסגנון האישי בפיסוק, אבל נשמח לקבל הערות על ציטוט שנפתח במירכאות אך לא נסגר במירכאות, רווח שובב לפני נקודה או פסיק ,  רווחיםחסרים    או    כפולים    וכיו"ב. היכן שנוצר הבדל משמעות, תיקונים מהסוג הזה נעשים קריטיים.
  8. אחרון: לחובבי "20 שאלות"
    זה השטח האהוב עליכם, אוהבי הטריוויה – טעויות הקשורות לעובדות בעולם. בתחום הזה, הידע הכללי והערנות שלכם הם הנכס העיקרי. כמה דוגמאות, מבוססות על סיפור אמיתי:
  • מרתין לותר איננו מרתין לותר קינג. נשיא צרפת היה ניקולא סרקוזי, לא "עמנואל סרקוזי" (כנראה פרי הכלאה עם עמנואל מקרון). נוף הגליל הוא שם העיר העדכני, לא עוד נצרת עילית (זה השם הישן). מודיעין אינה מודיעין עילית. פסגת זאב אינה גבעת זאב. גבעת חלפון אינה עונה. והרגל עוד נטויה. כלומר, הזרוע.
  • באחד הטורים הקלדנו בטעות: "רוסיה עלולה להשתמש בפצצת זרחן, כלומר בנשק כימי מסוכן" (הנכון: נשק ביולוגי). ובטור אחר: "בשירו של עלי מוהר על ליפא העגלון הנאיבי" – ובכן, את השיר כתב מוהר האב, יחיאל.
  • "הבוקר (רביעי) נחתמה עסקת הענק" – בשׂורה של ממש, אבל הידיעה פורסמה ביום שלישי.
  • סתירה פנימית: בידיעה מוצג סיפורו של הפצוע סמ"ר ר', ואילו באחת הפסקאות בכתבה אמרנו שהוא "רס"ר ר'".
  • אי-התאמה בין תמונה לכיתוב שלה: בתמונה מוצגת סוללת פטריוט, אך תחתיה נכתב "סוללת כיפת ברזל". בתמונה צולמה יַתושה, אך בכיתוב נטען שזו טִיפּוּלָה (היתוש הענק הזה? מתברר שהוא קרוב יותר לזבוב).
  • בכותרת המשנה כתבנו "שינוי חיובי ביחסים בין ישראל וירושלים", אך הכוונה שלנו הייתה "בין קייב לירושלים" (לחלופין – בין אוקראינה לישראל):


הידעתם?
בהיותנו מערכת עיתונאית, אנחנו מסתייגים מעריכת ציטוטים. בכל אופן ננהג בזהירי זהירות ונקפיד שתישמר המשמעות.

כותבים בת מזל או ברת מזל? אם או במידה ו? רחש אמון או רכש אמון? באתר האקדמיה ללשון העברית תוכלו לחדד את זיכרונכם במגוון סוגיות כתיבה וניסוח בעברית.

מצאנו שגיאה – איך לדווח עליה?

כל הכבוד על הערנות. אנא כתבו לנו על הטעות שמצאתם – בקצרה אך בבירור. ככה מנוסחת פנייה מועילה:

שלום,

בכותרת הראשית כתוב "צבא אדום" במקום "צבע אדום".
במשנה כתוב שנחל עוז הוא מועצה אזורית, אבל הוא בכלל קיבוץ. ("משנה" = קיצור של כותרת המשנה)
בפסקה 2 כתוב "חג הסוכות" אבל התכוונתם לחג הפסח. (לא: "בשורה 5")
בפסקה ה-2 מלמטה כתוב שהנאשם הוא הרוקח, אבל בכותרת נטען שהוא אח.
בכיתוב התמונה הראשונה כתוב "המקלטים באשקלון כבר נפתחו", אבל בתמונה מצולמים פני ראש הממשלה – ובכל אופן, בגוף הידיעה כתבתם שעדיין לא הוחלט אם המקלטים ייפתחו. שני הכתובים סותרים זה את זה.

מכיוון שכתבתי אליכם דואר אלקטרוני, זה הקישור לידיעה: (קישור).

את המכתב המבויל עליכם לשלוח בדואר רשום אל תא הדואר שלנו בנווה אילן. טוב, נו, לא באמת. שתי דרכים מהירות לדיווח:

  • הדרך הקצרה: לשלוח את ההערות דרך תיבת הפניות שבזנב כל כתבה, הממתינה לכם מתחת לפסקה האחרונה שלה: מצאתם טעות לשון? כתבו לנו.
  • הדרך הרשמית: לכתוב דואר אלקטרוני אל hearotgolshim@mako.co.il. במקרה הזה נבקש שתצרפו את הקישור של הידיעה. אנחנו מבטיחים שנשתדל לומר תודה.

דעות וביקורת על התוכן נשמח לקבל שלא דרך התיבות שצוינו אלא בתגוביות (טוקבקים) – למטה למטה בדף. כך יוכלו כל הקוראים ליהנות מהן. וכדי שהדיווחים שלכם יטופלו כראוי, כמה חידודים:


  1. סדר העדיפויות: בולט יותר – חשוב יותר
    מכיוון שהכתבות הראשונות המופיעות כעת בדף הבית הן שזוכות לשיעורי החשיפה הגבוהים ביותר, חשוב לנו יותר לתקן טעויות שנפלו בהן, זמן קצר ככל האפשר לאחר פרסומן, כשהן עוד בדף הבית. את תשומת הלב מומלץ למקד בכתבות חדשות או שפורסמו בשעות האחרונות ושעדיין מַפנים אליהן מדף הבית.

    כל טעות חשובה לנו, ובכל זאת, אנחנו ממליצים לקרוא את התכנים בדף הבית בסדר יורד. אפשר להעיר גם על הכתבות שבמורד דף הבית, אם הן פורסמו בזמן האחרון. כתבות שכבר התיישנו נקראות פחות, ועתידות להתחלף בזמן קצר.

    גם תוכן הכּתבות מתעדכן פעמים רבות אחרי פרסומן, בייחוד באירועים ביטחוניים. לכן, טרם נתחיל לקרוא, נרענן את התוכן שלפנינו (בסוף הכתבה מוסבר כיצד לרענן).
  2. כתבו לנו היכן בדיוק הטעות: בכותרת? בפסקה 5? אולי בתיאור התמונה?
    כדי להצביע בדיוק על טעות שנפלה בגוף הכתבה, נקרא לכל פסקה לפי מספרה: "פסקה 1", "פסקה 2" וכן הלאה – או "פסקה 2 מהסוף", אם הידיעה ארוכה. לא נכתוב "נפלה טעות בשורה 2", מפני שמספר השורות גמיש ומשתנה לפי גודל המסך שלפנינו.

    בתמונה: הכותרת העליונה והבולטת נקראת בתמונה: הכותרת העליונה והבולטת נקראת "הכותרת הראשית". תחתיה מופיעה כותרת המשנה (בקצרה: "מִשנֶה", במלעיל – זה השם המקובל). מכיוון ששתיהן בולטות, תיקון טעויות בהן יכול להיות קריטי מבגוף הידיעה

  3. אל תשכחו לצרף קישור לידיעה אם פניתם בדוא"ל
    כדי שנבין באיזו כתבה בדיוק נפלה הטעות, אל תשכחו להוסיף קישור – רק במקרה שפניתם אלינו דרך תיבת הדואר האלקטרוני. את כתובת הידיעה אפשר להעתיק משורת הכתובת (סמוך לסמלון הרענון: קליק ימני על הכתובת ← העתק) ולהדביק במכתב. לַחלופין (לא: לחילופין) אפשר להקיש על המעטפה שמימין לגוף הידיעה (בתמונה לעיל, מימין: מוקפת באדום), וכך יצורף הקישור להודעה.
  4. ואם הטעות בדף הבית
    בהמשך לסעיף 1: דף הבית הוא השער והפנים של האתר. אם נפלה טעות רק בנוסח ההפניה לכתבה כלשהי (כלומר בדף הבית עצמו, לפני הכניסה לידיעה המלאה), נציין זאת בפירוש. לדוגמה: בהפניה 3 כתבתם "שומר חומת" במקום "שומר החומות". לשם המחשה, כך נראה דף הבית של N12:

    בדף הבית אין כתבות מלאות אלא רק הפניות לכתבות. הכתוב באדום נקרא "גג". לכל כתבה יש "מִשנה". הספירה – מלמעלה, בכיוון השעון

ואולי כבר הספקנו לתקן

כדי לוודא שהטעות שאתם מעוניינים להעיר עליה עומדת בעינה ועדיין לא תוקנה, רעננו את הדף. אפשר לעשות זאת בהקשה על F5 שבשורה העליונה במקלדת (ועדיף: Ctrl + F5). ככה הוא נראה:

מקש F5 במקלדת ירענן את העמוד ויציג את הגרסה העדכנית שלו | צילום: Shutterstock

לחלופין אפשר להקיש על סמלון החץ הסמוך לשורת הכתובת (מסומן בחץ כתום):


הגולשים בטלפון סלולרי יכולים לגרור את הדף הטעון לקצהו התחתון של המסך וכך לגרום לעדכונו.

>>> לתחילת הכתבה