בשנים האחרונות אנחנו עדים לצמיחתן של שכונות חדשות בערים בכל רחבי הארץ. למרות "מחאת ברלין" ישראל עדיין שומרת על כמה נתונים מאד מרשימים בכל הקשור לדמוגרפיה: מאזן הגירה חיובי, גידול באוכלוסייה (1.9% בשנת 2013) ופיתוח מואץ בקרב חלק גדול מהערים הקטנות והבינוניות בישראל. את כל זאת ניתן לצרף למגמת העיור הכלל עולמית שמשפיעה גם כאן בישראל.
חינוך מעל הכל
הרבה זוגות צעירים עוברים לערים בתקווה לגור בשכונה עם תשתיות ברמה גבוהה, תחבורה נגישה, זמינות למרכזי מסחר ותעשייה וגישה למוסדות תרבות וחינוך. כמובן שבין הגורמים שמשפיעים על בחירת אזור מגורים חדשים, משפיע מאד נושא החינוך. לא מדובר רק על בתי ספר אלא גם על כל הקשור לחינוך בלתי פורמאלי, ובדגש על תנועות נוער. תנועות הנוער היום הם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי בתוך שכונה עירונית: בקן הקרוב לביתך מבלים בני הנוער והילדים את הזמן הפנוי שלהם אחר הצהריים ועוברים פעילות חינוכית וערכית, מארגנים פעילויות קהילתיות לחגים ומקנים לילדים קישורי חיים חשובים. בתנועת הנוער העובד והלומד זיהו את הצורך בהקמת קנים וסניפים נוספים בשכונות החדשות ובשלושת השנים האחרונות קמו מעל 30 קנים חדשים ביישובים ברחבי הארץ: רחובות, חיפה, אשקלון, רמת גן, רהט, נתניה, ועוד. בנוסף, ערכו בתנועה שינויים ארגוניים נרחבים על מנת להתאים את מבנה התנועה לקליטת עשרות קנים חדשים: בתנועה הקימו עוד 2 מחוזות חדשים במרכז הארץ וערכו שינויים בחלוקת המחוזות על מנת להתאים עצמם לשינויים הדמוגרפיים העדכניים.
הקן הקהילתי
חלק גדול מקני הנוער העובד והלומד הם מאד ותיקים, פועלים עשרות שנים ונטועים עמוק בתוך הווי השכונה. אז איך מקימים קן חדש שמתאים לאופי של שכונה צעירה וצומחת? האתגר המרכזי הוא להצליח לקלוט אוכלוסיות חדשות לתוך הפעילות של תנועת נוער ארצית כמו הנוער העובד והלומד, לצד התאמה למבנה החברתי של השכונה החדשה. כמענה לכך, בנוער העובד והלומד יזמו את המודל של "הקן הקהילתי". נמרוד יואלי רכז הקן בשכונת אם המושבות בפתח תקווה, מסביר:
הדמיה של "הקן הירוק" החדש שיבנה במזרח רחובות בשיטת המכולות הייחודית
"הרעיון הוא לבנות קן של תנועת נוער אשר מוביל פעילות משולבת בין כל גורמי החינוך בשכונה כמו בתי ספר ומתנ"סים ופועל בתיאום עם ועד ההורים או ועד השכונה המקומי. במודל "הקן הקהילתי" מדריכי התנועה מפעילים בקן את רוב הילדים בשכונה אחה"צ לצד פעילות בוקר נוספת בבתי הספר. בנוסף, חניכי התנועה לוקחים על עצמם את ההפקה לא רק של אירועים תנועתיים אלא גם את האירועים הקהילתיים: סוכה שכונתית, פסטיבל פורים בשכונה, הפנינג יום המשפחה. באירועים הללו חניכי הקן מפעילים לא רק את חניכי התנועה אלא גם את הילדים הקטנים ואת המבוגרים כאחד. אני בעצמי נמצא בקשר רציף עם כל ההורים של החניכים ואנחנו משתדלים לתת מענה לכל הצרכים החינוכיים שעולים ועדיין נותנים מקום ייחודי ועצמאי לבני הנוער."
לטם גל, מנהלת מחלקת הנוער והצעירים בעמותת סחלבים בעיר מודיעין מכבים רעות, ליוותה את תהליך הקמת הקן החדש בשכונת כרמים בעיר מהרגע הראשון:
צילום:
עומרי גולדזק
"תנועת נוער מעניקה לבני הנוער בשכונה משהו שהם לא יכולים לקבל בשום מקום אחר. מצד אחד הם מקבלים מקום משלהם שמאפשר להם לפתח את עצמם, את סולם הערכים ויכולת המנהיגות שלהם, מצד שני הם פוגשים בטיולים חברים מכל הארץ - דבר חשוב מאד כשמדובר בשכונה צעירה שעדיין לא מלאה בתושבים. עבורנו, תנועות הנוער בכלל והנוער העובד והלומד בפרט הן חיוניות בשכונה בשביל הצרכים החינוכיים של המשפחות. חשוב לנו שהילדים שלנו יקבלו חינוך ערכי ומשלים למערכת החינוך הפורמלית והמקום של תנועות הנוער בבניית האופי של השכונה הוא משמעותי מאד. אנו במחלקת הנוער והצעירים, עמותת סחלבים מעודדים פיתוח קנים חדשים, בשכונות צעירות וערים צעירות ברחבי הארץ ומאמינים כי משימה זו חשובה."
תכניות בנייה חדשות יוצאות לפועל כל שבוע ובנוער העובד והלומד מתכוונים להמשיך בתנופת ההקמה של קנים חדשים בערים נוספות כמו תל אביב, כפר סבא, ירושלים ועוד. תנועות הנוער מדווחות שמספר החניכים בשנים האחרונות ממשיך לעלות ולכן נכון להניח שחניכי הנוער העובד והלומד ימצאו קרקע פורייה לצמיחה נוספת. ניתן לומר שהשנים הקרובות יהיו מכריעות בעבור התנועה ובמידה רבה יעצבו את פרישת הפעילות הארצית כך שבקרוב נראה לצד הקנים הגדולים והוותיקים גם קנים חדשים ברשימה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
