ההשפעה של נגיף הקורונה על החברה הישראלית (והעולמית) מורגשת בכל שכבות האוכלוסייה - מדובר במצוקה שנוגעת לכולנו, אבל בתקופה הזאת בולט במיוחד הצורך לעזור לאוכלוסיית הקשישים בישראל ולאוכלוסיות נוספות בסיכון. לא מדובר רק על הנגיף עצמו שהופך אותם לפגיעים יותר - כשהם מבודדים בביתם ושומרים על בריאותם, הם זקוקים לעזרה באספקה של מצרכים בסיסיים כמו אוכל ותרופות ומתעוררת בעיה נוספת שאולי לא מדברים עליה מספיק והיא הבדידות.
במפעל הפיס הבינו מהר מאוד שהמשבר הנוכחי מחייב מצדם התארגנות מחדש. הם עובדים עם 30 אלף סטודנטיות וסטודנטים ברחבי הארץ שמקבלים מלגות עבור שעות התנדבות, שכרגע הוסבו כולן לטובת טיפול במשבר. אבל הם לא עוצרים שם ונוקטים בעוד מהלך סיוע משמעותי - 20 מיליון ש"ח הועברו במסגרת סיוע חירום מיידי ממפעל הפיס לרשויות המקומיות לטובת אזרחים ותיקים ואוכלוסיות בסיכון, ובמפעל הפיס כבר נערכים לאפשרות שייתכן והסכום הזה הוא רק ההתחלה.
״מטרת הפרויקט היא לתת לרשויות המקומיות, שלחלקן יש מוקד עירוני ולחלקן לא, אפשרות להגיע לאוכלוסיית הקשישים המקומית, בין אם טלפונית או פיזית, ולספק להם מצרכים בסיסיים, ארוחות מבושלות, תרופות, תיקונים ביתיים במידת הצורך ועוד״, אומר יו״ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי. ״הקצאת הסיוע לרשויות המקומיות נעשתה לפי קריטריונים ברורים - שני שליש מהכסף הוא לטובת אוכלוסיית הקשישים מגיל 65 ומעלה, והשליש הנוסף עבור אוכלוסיות בסיכון, שמוגדרות על פי מצב סוציו-אקונומי. כל רשות מקומית בוחרת אם לתגבר את המערך הקיים ואת מחלקת הרווחה או לעבוד דרך עמותות נוספות שמשתפות איתנו פעולה, ואנחנו מפקחים שהכסף אכן עובר למטרות האלה. בנוסף, 30 אלף הסטודנטים והסטודנטיות זכאי המלגות שלנו מחויבים בשעות התנדבות למען הקהילה, שחלקן לא רלוונטיות כרגע, כך שנתנו להם להמיר את שעות ההתנדבות לטובת המשבר. הם שמחים מאוד להתנדב בתקופה הזאת והפעילות שלהם פשוט מחממת את הלב״.
המתנדבים שעבדו בעבר עם קשישים מצאו דרך חלופית לעבוד איתם - למשל, מי שהיו מגיעים לביתם לבשל שולחים אליהם הביתה אוכל מוכן, וסטודנטים שהתנדבו בפרויקטים שאינם רלוונטיים בימים אלה גויסו גם הם לטובת המשבר והם יכולים להתנדב כעת באחד מהמוקדים הרבים שפועלים ברחבי הארץ. אחרים מתגייסים לקראת חג הפסח, ומכינים ערכות אוכל עבור קשישים ואוכלוסיות בסיכון בשיתוף עם עמותות שפועלות ברחבי הארץ ובשיתוף עם מפעל הפיס. ראשי הרשויות התגייסו באופן מלא ומובילים את מערך חלוקת המזון כמו שרק הם יודעים, וישנה גם היענות, שיתוף פעולה ותיאום עם גורמים כמו פיקוד העורף, ביטוח לאומי, משרד הרווחה, משרד פנים והמשרד לשוויון חברתי, וגם הרשויות הערביות מקבלות את התקציבים", מסביר יצחקי ומוסיף, ״כולם אותו דבר מבחינתנו״.
הבדידות הפכה למצוקה של ממש
כאמור, במפעל הפיס זיהו מהר מאוד את המשבר שלפנינו והניעו את הפרויקט עם הצבעות של הדירקטוריון בהתכתבויות מייל, כדי לחסוך בזמן ובירוקרטיה לטובת האוכלוסיות שזקוקות לכסף ולעזרת המתנדבים באופן מיידי. אבל מדובר בצרכים שהם זיהו גם קודם לכן, לפני התפרצות הקורונה, שהקלו עליהם לתת תגובה מהירה. ״הארכת תוחלת החיים היא משהו שהעסיק אותי בכל תפקידיי הקודמים״, אומר יצחקי, שבין השאר שימש בעברו כמנכ״ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון, וכראש מטה הדיור הלאומי.
״גם בשגרה אנחנו עובדים על ההתמודדות עם זה, שהיא מעבר לצרכים הבסיסיים של מזון ותרופות. כשהמשבר התחיל היינו בעיצומו של פרויקט ארצי שמטרתו לדאוג לצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה הותיקה וגם להפגת הבדידות של הקשישים. התקנו מערכות אינטראקטיביות עם מצלמות כדי שיוכלו לתקשר עם נציגים ממוקדים עירוניים ודאגנו למתנדבים שיעברו בבתי המגורים ויקימו ועדים, כך שלא יקרה מצב שקשיש או קשישה לא מקבלים ביקור או שיחה ממישהו לפחות פעם ביומיים. כשנכנסנו לפרויקט החירום הזה, כבר הייתה לנו תשתית ותובנות של מה שצריך״.
אם בשגרה הבדידות היא בעיה קשה, בתקופה הזאת, כשאפילו בני משפחה או חברים לא יכולים לבקר, הבדידות של הקשישים הופכת למצוקה של ממש. ״בצל משבר הקורונה, המדינה אמרה לאזרחים הוותיקים - אתם תישארו בבית״, אומר יצחקי, בן 70 בעצמו שנמצא כמו כולנו בשבועות האחרונים בבידוד בביתו. ״מתוך ההבנה של המצוקה הזאת, רצינו להביא פתרון מיידי. הקורונה הוא איום משמעותי אבל צריך גם לדאוג למי שנשאר בבית ולספק לו אוכל, תרופות ותעסוקה. יש עוד מקום להמשיך ואף להגדיל את הפרויקט״.